עמדת סיכוי-אופוק לגבי מהלכי הממשלה

תחת הססמה הפופוליסטית "החזרת המשילות", הממשלה החדשה יצאה במתקפה מסוכנת על כל המנגנונים שיש בכוחם לרסן, לאזן ולבקר את הפעלת הכוח של הדרג הפוליטי בממשלה.

גם במציאות הקיימת המנגנונים הדמוקרטיים במדינת ישראל חלקיים וחלשים, החקיקה הקיימת ומוסדות השלטון מייצרים הלכה למעשה אפליה בכל תחומי החיים בין יהודים וערבים. ועדיין, קיימים מוסדות שמאפשרים מאבק לשוויון וחברה משותפת ופתח לתיקון ליצירתה של דמוקרטיה מלאה. הממשלה החדשה, כאמור, פתחה במערכה כוללת להחליש ולרמוס את כלל המוסדות האלה, ואת יכולתם של אזרחים לקדם באמצעותם חברה צודקת, שוויונית ומשותפת.

מתקפה זו כוללת מהלכי חקיקה שחלקם כבר מקודמים בכוחנות ובמהירות, וחלקם מתוכננים להמשך, שמכוונים לעקר את כוחם של הגורמים הבאים, ולהכפיף אותם לכוחם של ראש הממשלה והשרים: מערכת המשפט, הפקידות הממשלתית, התקשורת החופשית, העבודה המאורגנת וארגוני החברה האזרחית. בנוסף, הממשלה הניעה מהלכי חקיקה ועיצוב מדיניות שמכוונים לייצר פוליטיזציה מלאה של המשטרה שאמורה לספק הגנה לכלל האזרחים, ולהעמיק את הפוליטיזציה של מערכת החינוך, שאמורה לחנך לחשיבה ביקורתית, לבירור הזהות האישית והקולקטיבית ולחיזוק הסולידריות בין קבוצות.

אנו רואים במהלכים אלה סכנה ממשית לפגיעה בזכויותיהם של כלל האזרחים, ביתר שאת בקבוצות מיעוט וקבוצות מוחלשות, ובאופן מיוחד בחברה הערבית כקבוצת מיעוט לאומית. אנחנו סבורים שרמיסת המנגנונים המאפשרים מאבק לשוויון ושותפות, תוך הכפפת מוקדי הכוח השונים למרוּתה של הממשלה תאפשר לה לדרוס את זכויות המיעוט, להגדיל את האפליה, להחריף את הדיכוי, ולהעמיק את ההפרדה הזרות והעוינות בין יהודים וערבים. סברה זו אינה נשענת רק על ספקולציות או תרחישים תאורטיים, אלא על ניתוח מעמיק של תוכניות הממשלה שכוללות בין היתר מהלכים להחרפת הדיכוי של הזהות הקולקטיבית והלאומית של האזרחים הערבים, מהלכים שמכוונים להאט ובטווח הארוך מאיימים לעצור תוכניות לצמצום פערים בין ערבים ויהודים, מהלכים ליצירת מוקדי אפליה חדשים, ומהלכים להפעלת אמצעי דיכוי ואלימות ממסדיים באמצעות המשטרה וכוחות הביטחון כלפי החברה הערבית בכללותה.

כך למשל, ביטול עילת הסבירות צפוי לפגוע ביכולתם של אזרחים ורשויות מקומיות ערביות לעתור לבתי המשפט ולהתנגד להפקעות שטחים שבבעלותם ושימושם, הפקעות שגם במציאות הקיימת מכוונות ביתר שאת כלפי החברה הערבית. בנוסף, פוליטיזציה מלאה של המשטרה, והכפפתה לשר לביטחון לאומי, תאפשר החרפה של האלימות המשטרתית שגם כך מופנית ביתר שאת כלפי אזרחים ומפגינים ערבים, תוך ביטול מגבלות שונות שיצרה המשטרה בתחום זה בעקבות אירועי אוקטובר 2000. זאת ועוד, החלשת בית המשפט העליון תאפשר פגיעה משמעותית בייצוג החברה הערבית במוסדות השלטון. זאת על ידי כך שתתאפשר ביתר קלות פסילה של מועמדים ערבים לכנסת, שנכון להיום, בית המשפט הוא הגורם האחרון שמונע את פסילתם. כמו כן, הפוליטיזציה של מערכת החינוך מעבירה את השליטה בתוכניות חינוך חברתיות-ערכיות מהידיים של הדרג המקצועי לדרג הפוליטי, דבר שעלול לפגוע משמעותית בתוכניות להקניית מיומנויות לחיים משותפים בקרב מורים ותלמידים ערבים ויהודים. בנוסף לכך, מהלכים שהממשלה מתכננת להעמקת הכיבוש, ולקידום סיפוח של השטחים הכבושים, מאיימים להביא את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לנקודת רתיחה מסוכנת.

בהתבסס על ניתוח זה, אנחנו סבורים שהמהפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה חוסמת את ההיתכנות לכינון דמוקרטיה מלאה, פוגעת באופן חמור בזכויות האזרחים הערבים, ומייצרת סכנה מוחשית ואמיתית להידרדרות של מערכת היחסים הרגישה והמורכבת בין אזרחים יהודים וערבים ובין האזרחים הערבים למוסדות המדינה.

לכן, אנו בסיכוי-אופוק מתנגדים לכל מהלכי הממשלה להחלשת מוקדי הכוח המאזנים והמבקרים את עבודתה, ולפוליטיזציה של מערכות ציבוריות. אנו קוראים לא רק לעצירתם של מהלכים אלה, אלא לתיקון עמוק בכל מנגנוני השלטון, באופן שיבטיח דמוקרטיה מלאה, שוויון, שותפות ושלום. נפעל ביחד עם שותפינו כדי להגן על תוכניות לצמצום פערים ותיקון אפליה, למנוע מהלכים להחרפת האפליה, ההפרדה, הגזענות והאלימות, ובו בזמן, נמשיך לקדם וליזום מהלכים ארוכי טווח שיבנו את התשתית לחברה שוויונית, משותפת וצודקת.