יום האדמה

"ובחודש מרץ, נחווה כלא ראשון ואהבה ראשונה,
וזכרונות יזרמו על כפר מגודר".

השיר הזה של מחמוד דרוויש לא מדבר על הסגר בקורונה, אלא על יום האדמה – שהחברה הערבית מציינת ב-30 למרץ כל שנה. השיר מוקדש לח'דיג'ה שואהנה ז"ל – שנורתה במחאת יום האדמה ב-1976 כשיצאה מביתה בזמן סגר, לחפש את אחיה הקטן. הוא נקרא "פואמת האדמה" (בתרגום ראובן שניר, הוצאת קשב לשירה) ונכתב מיד אחרי אירועי יום האדמה הראשון, במרץ 1976: בו האזרחים הערבים הכריזו על שביתה והפגינו, במחאה על תוכנית להפקעת 20,000 דונם של קרקעות ערביות מבעליהם, ובניית ישובים יהודים על אותן אדמות – באזור היישובים סח'נין, עראבה ודיר חנא – המכונים "משולש יום האדמה".

"ובחודש מרץ חלפו חמש נערות על פני סיגליות ורובה.
נפלו מול שער בית הספר היסודי.
לגירים על האצבעות גוון ציפור.
בחודש מרץ, האדמה לחשה לנו את סודותיה".

ההפגנות גבו מחיר דמים: כוחות הביטחון נשלחו לדכא את ההפגנות, ונהרגו 6 מפגינים ערבים, ביניהם ח'דיג'ה ז"ל מסח'נין, בת ה-23 במותה. חיילים נכנסו לסמטה ליד ביתה, היא נבהלה וברחה – ונורתה בגבה. בשיר דרוויש מתייחס אליה כאייקון – כסמל של האם הפלסטינית, הנאבקת על האדמה בגלל הקשר העמוק ביניהן. אבל הוא שומר על מסר אופטימי, ומפציר בה לא לנעול את הדלת של המאבק – להמשיך בהתנגדות, ומבטיח שהדורות הבאים ימשיכו בדרך לשחרור:
"אני האדמה,
והאדמה היא את!
אל תנעלי את הדלת, ח'דיג'ה,
אל תצטרפי אל ההיעדר".

המאבק על זכות האזרחים הערבים לקרקע ממשיך גם היום – מצוקת הדיור והמחסור בקרקעות ביישובים הערבים הן רק חלק מההשלכות החמורות של אותן ההפקעות. המדינה חייבת לקחת אחריות, לפתור את המחנק ולהציע פתרונות ברמת התכנון. במסגרת עבודתנו בסיכוי, נמשיך להיאבק למען שוויון בתכנון ותכניות בנייה מעודכנות שיאפשרו לאזרחים הערבים לבנות את בתיהם כחוק.

אולי אתם שואלים את עצמכם, איך אתם לא מכירים את השיר הזה, את ההיסטוריה של יום האדמה או אפילו איפה נמצאים היישובים דיר חנא ועראבה? הסיבה היא שהחברה הערבית-פלסטינית מודרת לחלוטין מחומרי הלימוד של מערכת החינוך העברית – כולל שמות יישובים, אירועים היסטוריים, שירה וספרות. לפי בדיקת סיכוי, פחות מאחוז אחד מהטקסטים הנלמדים במערכת החינוך העברית נכתבו על ידי יוצרים ערבים (לינק בתגובות).

אלה שמות קורבנות יום האדמה:
ח'יר יאסין (עראבה)
ח'דיגה שואהנה (סח'נין)
רג'א אבו ריא (סח'נין)
ח'דר ח'לאילה (סח'נין)
מוחסן טאהא (כפר כנא)
ראפת זוהירי (מחנה הפליטים נור א-שמס).