סיכוי-אופוק לשוויון ושותפות (ע"ר)

כלכלה ותעסוקה

שיעור המועסקים הערבים נמוך משמעותית ביחס ליהודים. אנחנו פועלים להגדלת התעסוקה בחברה הערבית, שיפור מנגנוני תמיכה בעסקים קטנים בבעלות ערבית וקידום ייצוג הולם של עובדים ערבים בשירות המדינה

בקצרה

שיעור המועסקים בקרב האזרחים הערבים בישראל נמוך באופן משמעותי ביחס לאזרחים היהודים. ישנם צעדים בהחלטות ממשלתיות אשר תומכים בהגדלת והשבחת היצע העובדים הערבים והגברת נגישותם למרכזי תעסוקה. אך צעדים אלה אינם מתמודדים עם החסם מרכזי ביותר שמשפיע על תעסוקה בקרב האזרחים הערבים – האפליה על רקע לאומי. ללא טיפול עומק בביקוש הנמוך לעובדות ועובדים ערבים הנובע מן האפליה הזאת, שוק התעסוקה הישראלי ימצא את עצמו עם היצע גדול של עובדים ערבים הרוצים ומוכנים להיכנס לשוק שאינו מוכן לקלוט אותם.

סיכוי-אופוק פועלת לשינוי המצב באמצעות שינוי מדיניות מקיף שיגדיל את שיעור התעסוקה בחברה הערבית, ישפר את מנגנוני התמיכה בעסקים קטנים בבעלות ערבית ויקדם ייצוג הולם של עובדים ערבים בשירות המדינה.

  • שיעור התעסוקה בקרב האזרחים הערבים: 55.8% האזרחים היהודים: 77.9%
  • רק 13% מהעובדים במשרדי הממשלה הם אזרחים ערבים
  • אחוז העסקים בישראל בבעלות ערבים: 10% 
  • עוני בקרב צעירים (24-18): יהודים: 22% ערבים: 43% 

מה הבעיה?

אי השוויון המתמשך בין האזרחים היהודים לאזרחים הערבים בישראל, שגילו כשנות קיומה של המדינה, מתבטא בין היתר גם בתחום התעסוקה. אחוז האזרחים הערבים המובטלים הוא גבוה ביחס לאזרחים היהודים. אם ב-2017 כ-77.5% מהגברים הערבים מצאו תעסוקה, הרי שבינואר 2020, עוד לפני מגיפת הקורונה שפגעה בתעסוקה בכל החברה בישראל, ירד שיעורם ל-70.7%. זאת, לעומת שיעור של כמעט 90% תעסוקה בקרב גברים יהודים. אמנם היום שיעור תעסוקתם של גברים ערבים בגילאי 25-64 עלה ל-73.2% אך הוא עדיין נמוך יותר משיעור התעסוקה שנרשם בשנת 2017, לפני פרוץ משבר הקורונה אז עמד על 77.9%.

לאזרחים ערבים לוקח הרבה יותר זמן למצוא עבודה מלאזרחים יהודים – לאחד מכל ארבעה גברים ערבים בישראל לוקח יותר משנה למצוא עבודה, פי 2.5 מאשר גברים יהודים. אצל הנשים המצב קשה עוד יותר: 37.5% מהנשים הערביות מחפשות עבודה בין שנה לשנתיים, לעומת 7.3% מהנשים היהודיות. אבל הבעיה לא נעוצה רק בשיעור התעסוקה, אלא גם ביכולת ההשתכרות. גבר ערבי משתכר בממוצע 4,435 שקל פחות מגבר יהודי לא חרדי – פער של כ-45%. גם בקרב אלו בעלי רמת השכלה זהה קיימים פערים גבוהים: עובדים יהודים בעלי תואר ראשון מרוויחים 24% יותר מעובדים ערבים בעלי אותו תואר. גם אחרי תום מצב החירום שהוכרז בשל הקורונה, מצב התעסוקה לא השתפר עבור כולם: שיעור דורשי העבודה בחברה הערבית עמד על 35% בינואר 2022 – נתון גבוה יותר משיעור דורשי עבודה בחברה הערבית לפני קורונה.

כתוצאה מכך, הכנסותיהם של האזרחים הערבים נמוכות במידה ניכרת מהכנסותיהם של האזרחים היהודים. מצב זה משתקף בשיעורי העוני הגבוהים בחברה הערבית: על-פי דוח העוני לשנת 2020, 39.2% מהאזרחים הערבים הם עניים, ובשל זאת 42.4% מהמשפחות הערביות סובלות מאי-ביטחון תזונתי (מצב בו אדם או משק בית נאלצים להתמודד עם זמינות נמוכה למספיק מזון איכותי וטרי). חלקה של החברה הערבית בקרב משקי הבית העניים גבוה פי 5.2 משיעורה היחסי באוכלוסייה: על פי נתונים שנאספו לפני פרוץ מגפת הקורונה, 45% מהמשפחות הערביות חיו מתחת לקו העוני. זאת, לעומת שיעור העוני הכללי בחברה הישראלית אשר עמד באותה עת על 13.4%. בנוסף, צעירים ערבים בני 24-18 חיים בעוני בשיעור של פי 2 מצעירים יהודים (43% לעומת 22%), והצפי הוא שמצב זה יחמיר עוד יותר עם עליית האינפלציה.

+ אפליה ממשלתית

האפליה הממשלתית על רקע לאומי נגד האזרחים הערבים היא ארוכת שנים ומתבטאת בהעדר השקעה ממשלתית ביישובים הערביים ובאזרחים הערבים, מחסור באזורי תעסוקה ביישובים ערביים, גישה פחותה לקצבאות ולתמיכה ממשלתית ועוד.

קראו עוד

למצב דברים זה השלכות מרחיקות לכת על רווחתם של האזרחים הערבים ועל חוסנה של הכלכלה הישראלית. על פי נתוני הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, העלות של אי-מימוש פוטנציאל כוח העבודה של האוכלוסייה הערבית למשק הישראלי מגיעה ל-31 מיליארד שקל בשנה. שילוב הציבור הערבי במשק חשוב עבור החברה הערבית, בעיקר בהיבט החברתי של צמצום ממדי העוני, הגדלת הלכידות, הקטנת הניכור, הפערים והמצוקות, וכן עבור כלל האזרחים במדינה בהיבט של הגדלת רמת התוצר במשק, התפתחות המגזר הפרטי והגדלת ההכנסות ממסים למדינה.

פחות

+ החלטות ממשלתיות לקידום תעסוקה

באיחור משמעותי, הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת החלטות הנוגעות ליעדי תעסוקה והקימה ב-2007 את הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית.

קראו עוד

בנוסף, בדצמבר 2015 אישרה הממשלה את החלטה 922, תכנית חומש ששמה למטרה את צמצום הפערים בין האזרחים הערבים ליהודים וב-2021 העבירה את תכנית ההמשך, תכנית 550. מדובר בהחלטות משמעותיות במיוחד: החלטה 922 ביצעה תיקון בחלק ממנגנוני הקצאת התקציבים אשר מייצרים או משמרים אפלייה, ומטרתה העיקרית היתה לשלב את האזרחים הערבים בכלכלה ובשוק העבודה. הממשלה כללה בהחלטות אלו צעדים לתיקון פערים בתחום התחבורה, התשתיות, הדיור והתכנון, התעסוקה, החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ההשכלה הגבוהה ועוד.

יישום ההחלטה הביא לצמצום של הפערים בחלק מהתחומים, אך בתחום התעסוקה עדיין ישנם פערים גדולים מאוד. זאת, מכיוון שבמסגרת תכנית 922, הממשלה התמקדה בהגדלת והשבחת היצע העובדים הערבים והגברת נגישותם למרכזי תעסוקה, אך לא טיפלה בסוגיית הביוקש לעובדים ערבים.

בשל זאת, בהחלטת ממשלה 550 שעברה ב-2021 התווסף סעיף לעידוד והגדלת אחוז התעסוקה בחברה הערבית, גם בקרב צעירים. החלטה 550 עסקה גם בהגדלת הביקוש לעובדים ערבים דרך מסלולי הרשות להשקעות הון – רשות המאפשרת מתן מענקים לעסקים העומדים בקריטריונים שונים, כמו שיעור גבוה של העסקת עובדים ערבים. זאת, בנוסף לצעדים שכבר היו קיימים עוד בתכנית 922 כמו תקציבים להכשרות מקצועיות, סבסוד מעונות יום ועוד.

מאמצים אלו ראויים ונחוצים אחרי עשרות שנים של אפליה עמוקה בכל תחומי החיים והמדיניות. עם זאת, בפני היעד של שילוב יותר עובדים ערבים בשוק הפרטי ניצבים חסמים חזקים, רבים ומגוונים, אשר מקטינים את היצע העובדים הערבים והנגישות שלהם לשוק התעסוקה. אחד החסמים המרכזיים לשילוב עובדים ערבים בעולם התעסוקה הוא הביקוש הנמוך לעובדים ערבים בשוק הפרטי, הנובע בעיקרו מאפליה על רקע לאומי – רק 6.5% עובדים מהחברה הערבית מועסקים אצל מעסיקים יהודים. אפליה זו מוזנת על ידי הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך, והנטייה האוניברסלית של מעסיקים בכל מקום להעדיף עובדים הדומים להם.

פחות

+ שיעור התעסוקה בחברה הערבית

בנוסף, שיעור התעסוקה בחברה הערבית מושפע בין היתר מהשיעור הנמוך של עסקים קטנים בבעלות ערבית, המהווים רק 10% מהעסקים בישראל.

קראו עוד

מתוך אותם עסקים בבעלות ערבית, 96% הם עסקים זעירים (עד 5 עובדים). נתון זה אינו נולד בחלל ריק והוא תוצאה של חסמים מובנים במנגנון האשראי (גיוס ההון), של העדר תמיכה ממשלתית ביזמים ואנשי עסקים ערבים ושל חסמים רבים בפיתוח אזורי תעשיה ותעסוקה איכותיים בתוך היישובים הערביים, שלא קיבלו עד היום מענה ממשלתי.

למיעוט העסקים הפרטיים הנמצאים ביישובים ערביים ישנה השפעה מרחיקת לכת גם על נפח ההכנסות של הרשויות המקומיות הערביות. זאת, מכיוון שרשויות מקומיות בישראל נשענות במידה רבה על הכנסות מארנונה עסקית. ברשויות היהודיות ההכנסות מארנונה מתבססות בעיקר על ארנונה שלא למגורים (לדוגמת ארנונה עסקית) לעומת ברשויות הערביות, שם ההכנסות מארנונה מתבססות בעיקר על ארנונה למגורים, שהיא נמוכה משמעותית. הסיבה לכך היא כי בחברה הערבית חסרים שטחים מניבים המייצרים הכנסה גבוהה מארנונה (כמו לדוגמה אזורי תעשייה, מסחר ומחצבות).

פחות

+ הכנסות היישובים הערביים מארנונה

מציאות זו היא הסיבה בגינה ממוצע התשלום עבור ארנונה עסקית לתושב ביישוב יהודי עומדת על 1,808 ש"ח לעומת 227 ש"ח לתושב ביישוב ערבי - הבדל של פי 8.

קראו עוד

מסיבות אלו ואחרות, מקור ההכנסות של הרשויות אינו גדל והיכולת שלהן לספק שירותים הכרחיים כמו תיקון מפגעים, אספקת שירותי ניקיון, תחזוקת מבני ציבור רק יורדת. שירותים לקויים אלו משפיעים בתורם על היכולת של עסקים בבעלות ערבית לפרוח ולהתפתח בתוך הרשויות הערביות.

פחות

+ עובדים ערבים בשירות הציבורי

סוגיה חשובה נוספת הנגרמת על ידי מדיניות ממשלתית מפלה של אזרחים ערבים בשירות הציבורי ואשר מקשה עוד יותר על ערבים להשתלב בשוק התעסוקה ולצאת ממעגל העוני היא ייצוגם של אזרחים ערבים כעובדים בשירות המדינה - המעסיק הגדול במשק.

קראו עוד

זאת, בנוסף לשיעור התעסוקה הנמוך של עובדים ערבים בענפים נוספים של השירות הציבורי כמו החברות הממשלתיות דוגמת חברת החשמל ורכבת ישראל או גופים סטטוטוריים דוגמת בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי.

נכון לשנת 2022, רק 14.7% מהעובדים בשירות המדינה היו אזרחים ערבים, בעוד ששיעור האזרחים הערבים באוכלוסייה עמד על כ-18%. אך למעשה, אם מוציאים מהחישוב את מערכת הבריאות הציבורית, שמתאפיינת בייצוג יתר של אזרחים ערבים, ייצוג האזרחים הערבים בשירות המדינה עומד על 7.7% בלבד, ואף אינו עולה משנה לשנה. במשרות בכירות בשירות המדינה שיעור ייצוג האזרחים הערבים נמוך עוד יותר, ועומד על אחוזים בודדים.

בנוסף להדרתם של האזרחים הערבים ממוקדי תעסוקה איכותיים, מציאות זו מייצרת גם הדרה של האזרחים הערבים מהשתתפות במנגנוני קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות. על הייצוג של האזרחים הערבים, כמיעוט יליד ולאומי, להיות ייצוג הולם וראוי, בכמות ובאיכות, ועל משרדי הממשלה לקדם צעדי מדיניות שיממשו מטרה זו.

פחות

+ ההשפעה על המשק הישראלי

לייצוג הנמוך של עובדים ערבים בקרב מקבלי החלטות ולשיעור התעסוקה הנמוך בקרב החברה הערבית ישנן השלכות מרחיקות לכת על המשק הישראלי.

קראו עוד

שילוב עובדים ערבים בשוק התעסוקה הציבורי והפרטי, וכן חיזוק העסקים הקטנים בבעלות ערבית יביאו לשיפור אדיר ברווחת החברה הערבית, לעלייה בשיעור התעסוקה במשק ולחיזוק חוסנה של הכלכלה הישראלית לטובת כלל הציבור. כדי להביא לשינוי המצב הנוכחי, סיכוי-אופוק עורכת מחקרים לאיתור חסמי עומק בקידום תעסוקה איכותית ושוויונית בחברה הערבית, מגבשת מסמכי מדיניות עם פתרונות ישימים ומקצועיים, נפגשת עם הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה, משתתפת בדיוני ועדות הכנסת ומפרסמת מאמרי דעה בתקשורת.

פחות

יותר לעומק

+ אזרחים ערבים נעדרים ממוקדי קבלת ההחלטות

בניית חברה שוויונית אשר מכבדת את אזרחיה מחייבת שיתוף פעולה ושותפות בעשייה ובקבלת ההחלטות. עם זאת, לאורך השנים המגזר הציבורי ובייחוד שירות המדינה הדיר את האזרחים הערבים ממוקדי קבלת ההחלטות, שלא כללו ייצוג הולם של נציגים מקרב החברה הערבית. בשנת 1993 עמד שיעור ייצוגם של העובדים הערבים בשירות המדינה על 2.3%. בשנת 2000, 7 שנים אחר כך, עמד ייצוגם של העובדים הערבים בשירות המדינה על 4.8%.

קראו עוד

בשנה זו עוגנה חובת הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית דרך תיקון חוק שירות המדינה הנוגע למינויים, שחייב את הממשלה לתת ביטוי הולם לייצוג בשירות המדינה בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך של בני ובנות החברה הערבית, לרבות הדרוזית והצ’רקסית.

נכון לשנת 2022, רק 14.7% מהעובדים בשירות המדינה (כולל במערכת הבריאות) הם אזרחים ערבים, בעוד ששיעור האזרחים הערבים באוכלוסייה עומד על כ-18%. זאת, לאחר שבשנת 2007 המדינה קבעה יעד של 10% אליו היא הגיעה באיחור ניכר, רק בשנת 2016. מאז לא נקבע יעד חדש.

חשוב לשים לב שהיעדים שנקבעו עד עכשיו הם כמותיים בלבד וכלליים לכל משרדי הממשלה, בעוד שמה שבאמת נחוץ הוא יעד שמתייחס לייצוג הולם גם בדרגים הגבוהים ולהצבת יעדים דיפרנציאליים לכל משרד וגוף ממשלתי.
בדרג הבכיר בשירות המדינה שיעור ייצוג האזרחים הערבים נמוך עוד יותר ועומד על 3.6% בלבד. כ-68% מהעובדים הערבים בשירות המדינה נמצאים בדרגי הכניסה (דרג עבודה מתחיל שאינו ניהולי). נתונים אלו מצביעים על הדרת האזרחים הערבים מהשתתפות במנגנוני קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות, ומשפיעים על אי השוויון הכלכלי והפוליטי העמוק ממנו סובלים האזרחים הערבים.

אחד החסמים המובילים להיעדר ייצוג הולם של אזרחים ערבים בשירות המדינה הוא החסם הגיאוגרפי: רוב המשרות, בייחוד הבכירות, נמצאות באזור המרכז וירושלים, בעוד רובם של האזרחים הערבים מתגורר בצפון. העדר ייצוג הולם משפיע גם על האופן בו המדינה מתכננת מדיניות, באופן שפעמים רבות אינו לוקח בחשבון את המאפיינים השונים של החברה הערבית והיישובים הערביים. כתוצאה מכך, פעמים רבות מתקבלות החלטות מדיניות שבמבחן התוצאה, מפלות את היישובים ואת האזרחים הערבים.

הייצוג הולם של האזרחים הערבים בשירות הציבורי, מעבר להיותו זכות מהותית ובסיסית במדינה דמוקרטית, גם מגלם את הזכות לתעסוקה שוויונית והזכות לשוויון בהקצאת משאבים. ייצוג הולם מוביל גם לשגשוג כלכלי, הרחבת ההון האנושי ושיפור מערכות השלטון כך שייתנו ביטוי לצרכיו ומאפייניו של המיעוט הילידי בישראל שמהווה כחמישית מכלל אזרחי המדינה. סיכוי-אופוק מאמינה כי יש לקדם את ייצוגם הולם של האזרחים הערבים בשירות הציבורי על מנת לחולל שינוי במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים, ולקדם מציאות של חברה משותפת ושוויונית.

פחות

+ שיעור התעסוקה בחברה הערבית נמוך ביחס לחברה היהודית - בעיקר בקרב נשים

למרות שכמעט 20% מהאזרחים בישראל בגיל העבודה (18-64) הם ערבים, שיעורה של החברה הערבית בכוח העבודה הוא נמוך בהרבה ועומד על 13.7%. שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים בגילאי 25-60 עומד על 71.4%, לעומת 87% בקרב גברים יהודים לא חרדים באותם הגילאים - פער של 16%. מצב הדברים בקרב הנשים הערביות בגילאי 25-60 חמור אף יותר: שיעור השתתפות הנשים הערביות בשוק העבודה עומד על 40.5%, בעוד שיעור הנשים היהודיות שאינן חרדיות עומד על 83% - פער של כ-43%. בנוסף, גם בתוך עולם התעסוקה פערי השכר משמעותיים ביותר: גבר ערבי משתכר בממוצע 4,435 שקל פחות מגבר יהודי לא חרדי - פער של כ-45%. גם בקרב אלו בעלי רמת השכלה זהה יש פערים גבוהים: עובדים יהודים בעלי תואר ראשון מרוויחים 24% יותר מעובדים ערבים בעלי אותו תואר.

קראו עוד

חסמים רבים עומדים בפני עובדים ערבים אשר מבקשים להשתלב באופן שוויוני בשוק התעסוקה הישראלי. מרבית האזרחים הערבים חיים בפריפריה הגיאוגרפית בה מתקיימים: תשתית לקויה של תחבורה ציבורית אשר מונעת מרבים את היכולת להשתלב בשוק העבודה באופן שוויוני; מחסור באזורי תעשייה ותעסוקה ביישובים ערבים המוביל למצב בו מרכזי התעסוקה רחוקים מאזורי המגורים; רמת חינוך נמוכה הנובעת מפערים אדירים בהשקעה הממשלתית בחינוך הערבי לעומת העברי; אפליה בקבלה לעבודה על רקע לאומי; והיעדר מערך תמיכה מתאים כמו מעונות יום לילדים. חסמים רבים אלה יוצרים שילוב הרסני הדורש טיפול מערכתי אפקטיבי.

התיקונים שנעשו בשנים האחרונות כגון החלטת ממשלה 922 אינם מספקים מענה מקיף ומעמיק. בפני היעד של שילוב יותר עובדים ערבים בשוק התעסוקה הפרטי ניצבים חסמים חזקים, רבים ומגוונים, אשר מקטינים את היצע העובדים הערבים והנגישות שלהם לשוק התעסוקה.

חסמים מסוג זה מקבלים מענה חלקי בהשקעות ממשלתיות בהשכלה, תשתיות תחבורה, בינוי מעונות יום וכדומה. אך מאמצים אלה, חשובים והכרחיים ככל שיהיו, אינם נותנים מענה לביקוש הנמוך לעובדים ערבים בשוק הפרטי, הנובע בעיקרו מאפליה על רקע לאומי. אפליה זו מוזנת על ידי הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך, והנטייה האוניברסלית של מעסיקים בכל מקום להעדיף עובדים הדומים להם. אם לא ייעשו מאמצים להסיר החסם העיקרי ורב-העוצמה הזה, המשק הישראלי ימצא את עצמו עם היצע גדל והולך של עובדים ערבים, המבקשים להיכנס לשוק תעסוקה שלא מוכן לקלוט אותם.

ללא טיפול ראוי בכל החסמים המונעים את שילוב העובדים והעובדות הערבים בשוק התעסוקה, החברה הערבית תיוותר ענייה ומוחלשת ותסבול מתופעות נלוות כגון אי-ביטחון תזונתי, אלימות, תלות בקצבאות וכו’.

סיכוי-אופוק מאמינה כי כשם שהזכות לתעסוקה ולחיים בכבוד היא זכות המגיעה לכל אזרח באופן שווה, כך גם חובת המדינה לאפשר זכות זו באופן שוויוני. בנוסף, שילוב העובדות והעובדים הערבים בשוק הפרטי אינו רק חיוני לכלכלת המדינה, אלא טוב גם לחברה הישראלית כולה. סיכוי-אופוק מאמינה כי על הממשלה לפעול להסרת החסמים העומדים בפני אזרחים ערבים המבקשים להשתתף בשוק העבודה ולמען הגדלת הביקוש לעובדים ערבים במקביל להגדלת היצע העובדים הערבים הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הציבורי.

פחות

+ עסקים קטנים בבעלות ערבית - תוצאה של אפליה מבנית

לעסקים בבעלות ערבית ישנה חשיבות מכרעת לשוק התעסוקה ולשיעור התעסוקה בקרב ערבים: 66% מהמועסקים הערבים עובדים בעסקים בבעלות ערבית. בנוסף, כ-96% מהעסקים שבבעלות ערבים הם עסקים קטנים (עד 20 עובדים) ו-71% הם עסקים זעירים (עד 4 עובדים).

קראו עוד

נתונים אלה מעידים כי סגירת עסקים בחברה הערבית פוגעת בעובדים הערבים, מביאה לעלייה משמעותית בשיעור האבטלה ומגבירה את תלותה של החברה הערבית בקצבאות ושירותי רווחה. בנוסף לפגיעה בעובדים, פגיעה בעסקים הערביים פוגעת גם בבעלי העסקים ומקטינה את נפח ההכנסות של הרשויות המקומיות הערביות מארנונה עסקית כך שהן נותרות מוחלשות, ללא עצמאות כלכלית וחסרות את היכולת לספק את השירותים הבסיסיים לתושביהן.
רק 10% מהעסקים בישראל הם בבעלות אזרחים ערבים.

נתון זה אינו נולד בחלל ריק והוא תוצאה של חסמים מובנים במנגנון האשראי (גיוס ההון), של העדר תמיכה ממשלתית ביזמים ואנשי עסקים ערבים ושל מחסור בפיתוח אזורי תעשיה ותעסוקה איכותיים בתוך היישובים הערביים. בהתאם, 72% מהעסקים הערבים מדווחים על קושי לגייס הון, לעומת 35% מהעסקים היהודים. הקושי של עסקים בבעלות ערבית בקבלת אשראי נובע מ-2 סיבות מרכזיות: ראשית, הקריטריונים שמגדירים הבנקים למתן הלוואות. אלו דורשים מאזרחים ערבים ביטחונות גבוהים יותר כתוצאה מאפלייה סטטיסטית, מאחר שעסקים קטנים בבעלות ערבים נחשבים עסקים בסיכון גבוה יותר וכן נתפסים כפחות טובים בהחזר הלוואות עקב רווחיות נמוכה ונטייה להישען על עסקאות מזדמנות שאינן ארוכות טווח. בנוסף, הקריטריונים לא מותאמים למאפיינים חברתיים-כלכליים של החברה הערבית. שנית, עסקים בבעלות ערבית נוטים להיות חלשים יותר כתוצאה מהיעדר תמיכה ממשלתית מספיקה או מתאימה וכן מחסור בתשתיות פיזיות ומוניציפליות שיאפשרו יציבות פיננסית והגדלת רווחים.

למצב העסקים והתעסוקה ביישובים הערביים יש השפעה גם על הפשיעה ביישובים הערביים. 40% מהצעירים הערבים בגילאי 18-22 מוגדרים “חסרי מעש”, ללא תעסוקה או לימודים, מה שהופך אותם לטרף קל עבור ארגוני הפשיעה. בנוסף, הקושי בקבלת אשראי לעסקים בבעלות ערבית מניע בתורו תופעה של פנייה לשוק האפור, היכולה לגרור גביית חובות תוך שימוש באיומים וסחיטת דמי חסות. דמי חסות וריביות מכלכלות בתמורה את ארגוני הפשיעה שהשתלטו בשנים האחרונות על היישובים הערביים והובילו לעלייה חדה במספר הקורבנות.

פחות

+ העדר שטחי מסחר, תעסוקה ותעשייה ברשויות הערביות

אזורי תעשייה ותעסוקה - הכוללים חנויות, משרדים ומפעלים - הם הלב הפועם של תעסוקה בכל יישוב, אך היישובים הערביים סובלים ממחסור באדמות וכתוצאה מכך מהיעדר הזדמנויות תעסוקה. שטח השיפוט של 79 הרשויות המקומיות הערביות בישראל מהווה רק כ-3.4% משטח המדינה, אף שמתגוררים בשטחים מועטים אלו כ-14% מאזרחי המדינה.

קראו עוד

מסיבה זו, ובשל הפקעת אדמות רחבה שנעשתה בעיקר בעשורים הראשונים שאחרי הקמת המדינה, ביישובים הערבים קיימת צפיפות גדולה. סיבה נוספת לצפיפות זו היא שהמדינה לא הרחיבה את גבולות השיפוט של היישובים הערביים למרות הריבוי הטבעי של האוכלוסייה. שטחי השיפוט המצומצמים לצד הצפיפות הגדולה, מגבילים את יכולתן של הרשויות לתכנן ולהקים אזורי תעסוקה ומגורים. בנוסף, הרוב המוחלט של הקרקעות בתוך שטחי השיפוט ביישובים הערביים הן אדמות פרטיות, דבר שמקשה על פיתוח אזורי תעשייה גדולים

בנוסף להזדמנויות התעסוקה שהם מאפשרים, לאזורי המסחר, התעסוקה והתעשייה ישנה חשיבות מיוחדת עבור הרשויות המקומיות משום שהם מהווים מקור חשוב להכנסות מארנונה.

בגלל האפלייה בהקצאת שטחי השיפוט לרשויות ובחלוקת תקציבים והטבות ליזמים עסקיים, אזורי המסחר, התעשייה והתעסוקה ביישובים הערביים נותרו מצומצמים. כתוצאה מכך, הכנסות הרשויות הערביות מארנונה עסקית נמוכות משמעותית ביחס לרשויות היהודיות. בסך הכל, רק 2% מהארנונה העסקית בישראל מגיעה לרשויות הערביות.

הפערים בארנונה העסקית הם אחד ההסברים המרכזיים לחולשה הכלכלית של הרשויות הערביות ולתלות שלהן במענקי איזון של המדינה. תלות זאת במענקי איזון, לצד חוסר העצמאות של הרשויות, מונעת את היכולת ליזום מהלכי פיתוח ארוכי טווח. מדובר במעגל שמזין את עצמו – ככל שרשות מקומית היא חלשה יותר, וככל שיש לה פחות שטחי תעסוקה ומסחר, כך הארנונה העסקית שלה נמוכה יותר והיא נפגעת מירידה בהכנסות.

פחות

איך אנחנו משפיעים?

+ הגדלת שיעור העובדים הערבים בשירות המדינה!

סיכוי-אופוק מאמינה כי יש לקדם את ייצוגם של האזרחים הערבים בשירות הציבורי, על מנת לחולל שינוי במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים ולקדם מציאות של חברה משותפת ושוויונית. לשם כך, סיכוי-אופוק מיפתה את החסמים העומדים בפני קליטת האזרחים הערבים בשירות המדינה, ואת החסמים העומדים בפני שימורם והתקדמותם במערכת.

קראו עוד

בנוסף, העמותה גיבשה המלצות מדיניות לגבי כל אחד מהחסמים ופועלת מול נציבות שירות המדינה וגורמים רלוונטים נוספים כדי לפעול להסרתם. כך לדוגמה, כדי להתגבר על החסם הגיאוגרפי סיכוי-אופוק המליצה לאמץ את מודלי העבודה מרחוק שהוטמעו בתקופת הקורונה וכן להקים ולהשתמש במרחבי עבודה משותפים בצפון הארץ, כדי שהעובדים הערבים יוכלו לבצע את עבודתם, או חלק ממנה, קרוב למקומות מגוריהם. כך, יוכלו העובדים הערבים להתגבר על עלויות המעבר והמחייה במרכז ובירושלים. בנוסף, מול היעדר התאמה לפרסום הדיגיטלי של משרות לחברה הערבית, סיכוי-אופוק המליצה לתרגם לשפה הערבית את כל הפרסומים, השירותים ומכרזי שירות המדינה שמפרסמת נציבות שירות המדינה, לרבות אתר הנציבות והמכרזים הממשלתיים. בנוסף, המליצה העמותה להנגיש ולהתאים את הפרסומים של הנציבות ברשתות החברתיות לקהל היעד הערבי ולעשות שימוש בפלטפורמות ייעודיות של החברה הערבית.

המלצה נוספת הינה להתאים ירידי תעסוקה לחברה הערבית. זאת, לאור ההבנה שקיום ירידי תעסוקה ייעודיים לסטודנטים ובוגרים מהחברה הערבית בפריסה גיאוגרפית מתאימה ותוך התאמה לשונית, תרבותית וחברתית לאוכלוסייה, הייצוג בנציבות שירות המדינה יגדל. בנוסף, סיכוי-אופוק המליצה שהנציבות תפנה משאבים לקיום ירידי תעסוקה ייעודיים לסטודנטים ובוגרים הלומדים, או למדו, במוסדות אקדמיים בחו”ל. את הירידים הייעודיים יש לקיים ביישובים הערבים תוך תיאום עם הרשויות המקומיות הערביות.

נוסף לכל אלו, סיכוי-אופוק פועלת על מנת לקבוע יעד ממשלתי חדש לקליטת עובדים ערבים בשירות המדינה, מאחר שקביעת יעדים הוכיחה את עצמה בעבר ככלי אפקטיבי להגדלת הייצוג ההולם. נתוני ייצוג החברה הערבית בשירות המדינה מראים שקצב העלייה בייצוג עלה באופן משמעותי לאחר קביעת היעד הממשלתי הקודם (של 10%) בשנת 2007. יעד זה הושג באיחור של ארבע שנים בשנת 2016, ומאז לא נקבע יעד חדש. סיכוי-אופוק פועלת לקידום החלטת ממשלה עדכנית שתקבע יעד חדש של עובדים ערבים מתוך עובדי המגזר הציבורי בשיעור של 18% לפחות, בדומה לשיעורם של האזרחים הערבים באוכלוסייה ותוך הגדרה של ייעדי ביניים מחייבים. כמו כן, סיכוי-אופוק מייחסת חשיבות רבה בקביעת יעדים דיפרנציאליים לדרגים והמשרדים השונים, בייחוד לדרג הבכיר.

על מנת לשמור ולקדם את העובדים הערבים בדרגים הבכירים העמותה ממליצה להפעיל קורס המיועד לעובדים ערבים בשירות המדינה, במסגרתו יזכו להכנה להתמודדות על משרות בכירות. זאת מתוך הבנה כי על הכשרה או עתודה ניהולית להיות מותאמים למשתתפים ערבים הן מבחינת תוכן ושפה, והן בהתחשבות בחסמים השונים.

פחות

+ שימוש בכלים ממשלתיים להעלאת הביקוש לעובדים ערבים!

הרכש הממשלתי, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, מועבר בכל שנה מתקציב המדינה לחברות בשוק הפרטי באמצעות מכרזים ממשלתיים. מדובר בכוח קניה עצום שבאמצעותו ניתן לעודד חברות פרטיות לקלוט, לשמר ולקדם עובדים ערבים במצבת כוח האדם שלהן. לדוגמה, בבואה לרכוש שירותים באמצעות מכרזים ציבוריים, יכולה ממשלת ישראל להעדיף חברות שיש בהן ייצוג הולם של עובדים ערבים. זהו פתרון יעיל ואפקטיבי על מנת להתגבר על החסם של אפליה כלפי עובדים ערבים בשוק הפרטי, אשר פוגעת בביקוש להעסקתם השוויונית.

קראו עוד

סיכוי-אופוק פועלת מול מינהל הרכש בחשב הכללי על מנת לקדם את שילובם של עובדים ערבים במגזר הפרטי דרך שימוש בכוח הקנייה של ממשלת ישראל. עמדה זו זו נוסחה בהלימה לדו”ח של ה-OECD בנושא שוק התעסוקה בישראל, אשר המליץ כי בתהליכי המכרז שהיא מנהלת, תעדיף ממשלת ישראל עסקים המקדמים שילוב הולם של עובדים ערבים.

סיכוי-אופוק ניסחה נייר מדיניות המפרט את השלבים ליישום מדיניות זו, במסגרתה חברות שמגישות מועמדות למכרזים ממשלתיים יידרשו לדווח על מספר העובדים הערבים בחברה ועל הצעדים שהחברה נוקטת לקידום העסקת עובדים ערבים, וכך שנתונים אלו יתעדו את החברות בניקוד במכרז.

צעד זה יעניק לחברות בהן יש ייצוג הולם לאזרחים הערבים יתרון על פני חברות אחרות, ויתמרץ חברות שאינן עומדות ביעד להעלות את מספר העובדים הערבים המועסקים בהן. לצד זאת, סיכוי-אופוק פועלת מול משרדי הממשלה על מנת לקדם את העלאת המודעות לסוגייה באמצעות קמפיינים פרסומיים והסברתיים, שיעודדו מעסיקים לפעול למען ייצוג הולם של ערבים בקרב עובדיהם. פעולות אלו יאפשרו שוק תעסוקה שוויוני ומשולב יותר ויהוו גורם מכריע בהנעת הצמיחה והחוסן של הכלכלה הישראלית והמגזר הפרטי.

פחות

+ עידוד השקעות!

כלי נוסף המאפשר למדינה להעלות את הביקוש לעובדים ערבים ולייצר עוד משרות פנויות עבורם, הוא שימוש במענקי הרשות להשקעות הון. ישנם מענקים רבים שהמדינה מציעה לתעשייני ויזמים כדי לעודד אותם להשקיע ולקדם תעשייה ותעסוקה, כגון מסלול השקעות הון שנוצר מטעם החוק לעידוד השקעות הון. עם זאת, חלק ניכר מהקריטריונים הקובעים מי זכאי לקבל מענקים במסלולים אלה מהווים חסם משמעותי בפני תעשיינים ויזמים ערבים.

קראו עוד

בנוסף, המדינה יכולה לקדם את שיעור התעסוקה בחברה הערבית דרך הגדלת שיעור הסיוע הניתן במסגרת מענקים אלה ליזמים ותעשיינים המעסיקים עובדים ערבים בייצוג הולם. כל אחד מהמסלולים הללו כולל שיעור סיוע קבוע ושיעור סיוע נוסף אשר מועבר לאור עמידה בתנאים מסוימים. לאור זאת, אחת ההמלצות של העמותה היא הוספת תנאי שיאפשר קבלת סיוע נוסף במידה שתוכח העסקת עובדים ערבים בייצוג הולם.

סיכוי-אופוק מגבשת ניירות עמדה ופועלת מול משרדי הממשלה השונים על מנת לקדם מדיניות זו.

פחות

+ התאמת ההלוואות לעסקים קטנים!

כמעט כל העסקים הקטנים במדינת ישראל מתקשים במימון בשלב ההקמה. הדבר נכון ביתר שאת ביחס לעסקים קטנים בבעלות ערבית. כך למשל 72% מהעסקים הערבים מדווחים על קשיים לגייס הון, לעומת 35% מהעסקים היהודים. בעיות אלה מהוות חסם מרכזי לפעילותם המסחרית של עסקים קטנים במשק.

קראו עוד

מול קשיים אלו, המדינה שואפת לשמר ולתמוך בעסקים הקטנים ולשם כך הקימה קרנות להלוואות, המאפשרות מתן אשראי בתנאים נוחים בערבות המדינה. עם זאת, מנגנון קבלת ההלוואה כולל חסמים מובנים המקשים על עסקים ערביים בקבלת האשראי, בייחוד בזמן מגפת הקורונה. חסמים נוספים העומדים בפני בעלי עסקים ערבים כוללים רתיעה מבקשת מימון בשל חוסר ידע, חוסר נגישות שפתית, פערי ידע דיגיטליים ועוד.

על מנת לשנות מציאות זו, סיכוי-אופוק פועלת מול משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי לשנות את הקריטריונים העומדים בבסיס תוכניות האשראי שמציעה המדינה לעסקים קטנים, כך שיותאמו לעסקים בבעלות ערבית. בנוסף, סיכוי-אופוק פועלת מול משרדי הממשלה לכלול מתן אפשרות למילוי טפסים באופן מקוון בשפה הערבית, לצד מתן תמיכה טלפונית בערבית על מנת להתגבר על פער האוריינות הדיגיטלי הקיים בחברה הערבית.

פחות

+ הגדלת הכנסות ברשויות הערביות!

סיכוי-אופוק משפרת ומאיצה את הפיתוח הכלכלי, המוניציפאלי והאורבני ביישובים הערביים באמצעות קידום מדיניות שתרחיב את גבולות השיפוט שלהם, תצמצם פערים ותיצור חלוקת הכנסות מאזורי תעסוקה משותפים.

קראו עוד

בשנים האחרונות, הקים משרד הפנים 6 ועדות גיאוגרפיות, אשר בסמכותן לבצע שתי פעולות עיקריות: לשנות גבולות שיפוט בין רשויות מקומיות שכנות ולחלק מחדש הכנסות בין רשויות סמוכות מאזורים מניבים (כמו לדוגמה אזורי תעשייה, מסחר ומחצבות). בנוסף, הממשלה הקימה את “הקרן לצמצום פערים” שמטרתה צמצום הפערים בהכנסות הרשויות המקומיות מארנונה המגיעה ממתקנים בבעלות המדינה. זאת, בין היתר, על ידי חלוקה מחדש של חלק מהכספים שהמדינה מחוייבת לשלם בגין מתקנים אלה.

סיכוי-אופוק רואה בשני מנגנונים אלו – הוועדות הגיאוגרפיות והקרן לצמצום פערים – פתח משמעותי לחיזוק הפיתוח הכלכלי, המוניציפאלי והאורבני ביישובים הערביים. אמנם, המנגנונים בחלקם מסורבלים ופוליטיים, אך העמותה מאמינה כי במידה שמנגנונים אלו יפעלו באופן מיטבי, הם עשויים להתחיל תהליך נחוץ לפתרון בעיות אקוטיות מהם סובלים היישובים הערביים בשל אפליה ארוכת שנים, הכוללים מחסור בשטחים זמינים לפיתוח תעסוקה, מסחר ומגורים, ומחסור במקורות הכנסה עצמיים.

סיכוי-אופוק פועלת בשיתוף הרשויות המקומיות הערביות ומול משרדי הממשלה השונים ומוסדות התכנון, במטרה לשפר את המנגנונים ולטייב את היכולת של היישובים הערביים לפעול במסגרתם. כחלק מעבודתה, העמותה מקדמת מיפוי של אזורים פוטנציאלים לחלוקת הכנסות והרחבת גבולות שיפוט, פיתוח מודלים להקצאה שוויונית של הקרן לצמצום פערים, קיום פגישות אדבוקציה עם משרדי הממשלה והנגשה של כלים לרשויות המקומיות הערביות על מנת שיעבדו באופן אפקטיבי מול המנגנון והגופים הרלוונטיים.

פחות

+ התאמת תוכניות ממשלתיות לציבור הערבי!

כל תוכנית ממשלתית שעניינה עידוד תעסוקה ותמיכה בעסקים פרטיים, עליה להתייחס באופן ייחודי לצרכי החברה הערבית. על מנת לקדם את שיעור התעסוקה בקרב החברה הערבית, יש צורך באיסוף נתונים והגדרת יעדים ומטרות ספציפיים לחברה הערבית ולחסמים הייחודים הקיימים עבורה.

קראו עוד

עם זאת, במקרים רבים הממשלה אינה לוקחת בחשבון את צרכיה הייחודיים של החברה הערבית ומתעלמת מהצורך בהתאמות שהיא דורשת. כתוצאה ממצב דברים זה, הממשלה משקיעה תקציבים רבים אך מפספסת קבוצה גדולה באוכלוסיה שסובלת מאפליה ומשיעורי תעסוקה נמוכים. כך למשל כאשר החליטה הממשלה להפעיל תוכנית להכשרות מקצועיות בתקופת הקורונה, אך לא כללה מטרות ויעדים לעובדים ערבים.

סיכוי-אופוק מאמינה כי ייצוג הולם של עובדים ערבים במשרדי הממשלה יבטיח התאמה של תוכניות ממשלתיות גם לחברה הערבית. בנוסף, העמותה מאמינה כי על הממשלה לפעול תוך התייעצות עם נציגי החברה הערבית ובשיתוף גופים מקצועיים מהחברה הערבית, שיאפשרו מיפוי יעיל של צרכי ציבור זה. סיכוי-אופוק פועלת מול משרדי הממשלה השונים על מנת לגבש את המאפיינים והקריטריונים בתוכניות עידוד התעסוקה, בהתאם לחסמים והצרכים המיוחדים של החברה הערבית. בנוסף, העמותה מקדמת הנגשה של כל המידע על דרכי היישום של תוכניות התעסוקה גם לשפה הערבית.

פחות

שאלות נפוצות



למה האזרחים הערבים יותר עניים משאר החברה?

שיעור נשים ערביות בשוק העבודה נמוך מאד - זה בגלל "גורמים תרבותיים"?

למה אין יותר עובדים ערבים בשירות המדינה?

למה היישובים הערביים כל כך מוזנחים ומקופחים?

Silence is Golden