סיכוי-אופוק לשוויון ושותפות (ע"ר)

מדיניות ממשלתית והקצאת תקציבים

הממשלה מתכננת מדיניות לפי מאפייני רוב הציבור - שהוא יהודי. כתוצאה, ההחלטות הרבה פעמים מפלות נגד יישובים ואזרחים ערבים

בקצרה

כאשר הממשלה מתכננת מדיניות, היא משתמשת בסטנדרטים הנשענים על המאפיינים של רוב הציבור – שהוא יהודי. על כן, במקרים רבים היא אינה לוקחת בחשבון את המאפיינים השונים של החברה הערבית והיישובים הערביים. כתוצאה מכך, פעמים רבות מתקבלות החלטות מדיניות שבמבחן התוצאה, מפלות את היישובים ואת האזרחים הערבים. 

אפליה זו מתעצמת כתוצאה מכך שבשירות המדינה יש שיעור נמוך של עובדים מהחברה הערבית, דבר הנכון עוד יותר בעמדות בכירות. הדרת האזרחים הערבים, נציגיהם וצרכיהם ממנגנוני התכנון וקבלת ההחלטות הינו שיקוף של אי-השוויון הכלכלי והפוליטי העמוק ממנו הם סובלים ובתורו תורם לאי השוויון ולתכנון מדיניות מפלה. סיכוי-אופוק פועלת לייצוג שווה של עובדים ועובדות ערבים בשירות המדינה ולקידום צרכי החברה הערבית בתכנון המדיניות הממשלתית, כדי למנוע היווצרות מוקדי אפליה חדשים. במקביל, העמותה מקדמת תוכניות ייעודיות לחברה הערבית שמטרתן צמצום פערים ושוויון.

  • שיעורי האזרחים הערביים הממצים את זכויותיהם בסיוע בשכר דירה עומד על 3% בלבד
  • רק 0.6% מבין העובדים בדרגי קבלת ההחלטות הם ערבים
  • לפי דוח הגיוון של נציבות שרות המדינה 2019, 9,800 עובדים (שהם 12%) הם ערבים

 

מה הבעיה?

בבואה לתכנן ולפתח מדיניות, וכשהיא מיישמת ועוקבת אחרי המדיניות שלה, הממשלה משתמשת בקריטריונים ומדדים שהיא רואה כ”אוניברסליים”, כלומר כאלו המתאימים בעיניה לחברה הכללית. אולם, משמעות הדבר שהמדינה מתכננת את מדיניותה תוך התעלמות מהצרכים, המאפיינים והנתונים הספציפיים של קבוצות המיעוט החיות בה, בהן החברה הערבית המהווה כחמישית מאזרחי המדינה.

+ צרכי החברה הערבית

למעשה, המדינה לא פועלת להטמעה של צרכי החברה הערבית בתהליכי תכנון המדיניות הממשלתית באופן מלא. כך, במקרים רבים הממשלה מתכננת את מדיניותה על פי סטנדרטים שאינם לוקחים בחשבון את המאפיינים החברתיים, הקנייניים והתכנוניים של החברה הערבית ושל היישובים הערביים.

קראו עוד

על כן, פעמים רבות מתקבלות החלטות מדיניות שבמבחן התוצאה מפלות באופן מבני את האזרחים הערבים. לצד זאת, כשהמדינה כן מתייחסת לחברה הערבית זה קורה במסגרת תוכניות ייעודיות, כמו תכנית החומש 922 שעברה בסוף 2015 ותכנית ההמשך שלה שעברה בסוף 2021, תכנית 550. בעוד שהתוכניות האלה מתייחסות לחלק מהתחומים הבוערים בחברה הערבית והנחוצים לשם צמצום פערים ושוויון, ולמתן השירותים והזכויות המגיעים ודרושים לאזרחים הערבים, הן אינן מקיפות דיין והן מותירות את תכנון המדיניות בתחומים אחרים (הכוללים תוכניות ארציות רחבות היקף) בגדר תכניות “אוניברסליות” שאינן מתייחסות לחברה הערבית.

הטמעה של צרכי החברה הערבית במנגנוני התכנון וקבלת ההחלטות היא מחובתה הערכית של הממשלה כלפי אזרחיה ומהווה זכות בסיסית של כל האזרחים במדינה. יש לדרישה זו גם היבטים פרקטיים שכן הטמעת צרכי החברה הערבית במנגנוני התכנון הממשלתיים תשפר לאין שיעור את יעילות ויישום המדיניות הממשלתית בכל תחומי החיים ותביא להקטנת אי השוויון ולצמצום פערים.

פחות

+ דוגמה להצלחה: מחיר למשתכן

דוגמה לשינוי משמעותי שהתאמה כזו יכולה לחולל ניתן לראות בתוכנית "מחיר למשתכן", אשר אפשרה רכישת דירה ראשונה בתנאים אטרקטיביים לזוגות צעירים נשואים, אבל לא זכתה להצלחה בחברה הערבית.

קראו עוד

עמותת סיכוי-אופוק העלתה בפני משרד השיכון כי ההיענות הנמוכה נבעה מאי-התאמה של התוכנית לדפוסי החברה הערבית, בה זוגות נוהגים לקנות דירה לפני החתונה, בשלב האירוסין, ולא אחריה. משרד השיכון קיבל את המלצת סיכוי-אופוק ושינה את תנאי הזכאות כך שיכללו גם זוגות מאורסים ובכך פתר מכשול מרכזי להצלחת “מחיר למשתכן” בחברה הערבית. מאז, הוטמע התיקון הזה בכל התוכניות הארציות לשיווקי דיור בישראל, כולל בתוכניות חדשות שנפתחו לאחרונה כמו “דירה בהנחה”.

פחות

+ מנגנונים קבועים לתכנון מדיניות שוויונית

סיכוי-אופוק מקדמת גם את בנייתם של מנגנונים קבועים לתכנון מדיניות שוויונית באגפי האסטרטגיה ותכנון המדיניות של משרדי הממשלה על מנת שהחלטות המדיניות שיתקבלו ישקפו את צרכי החברה הערבית מכל הבחינות כבר בשלב תכנון המדיניות.

קראו עוד

במסגרת פרויקט תכנון מדיניות שוויונית, העמותה פועלת מול משרדי הממשלה השונים, תוך התייעצות עם הגופים המייצגים את צרכי החברה הערבית כמו הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, פורום מנהלי מחלקות הרווחה הערבי ועוד. זאת, במטרה לשפר את תהליכי תכנון המדיניות הממשלתית, כך שיבטאו את צרכי החברה הערבית ויביאו ליישום מדיניות המיטיבה עם היישובים והאזרחים הערבים.

פחות

+ תכנית החומש התקדימית - 922

אחת הדרכים החשובות ביותר לביסוסה של מדיניות שוויונית היא תיקון של מנגנוני ההקצאה הקיימים והעתידיים. לכן, לצד הטמעת צרכי החברה הערבית במנגנוני התכנון, סיכוי-אופוק גם פועלת לקידומן של תוכניות ייחודיות עבור החברה הערבית.

קראו עוד

תוכניות אלו נועדו לגשר על פערים אדירים שקיימים בין החברה היהודית לערבית, ואשר נולדו כתוצאה משנים של אפליה ודיכוי ממשלתיים. כך למשל, העמותה היתה שותפה בגיבושה של החלטת ממשלה 922 – החלטה תקדימית שעברה ב-2015 שתיקנה חלק ממנגנוני התקצוב המפלים בין ערבים ויהודים בשורה של תחומים שתומכים בהגדלת ההשתתפות של האזרחים הערבים בתעסוקה – וכן בהחלטת ההמשך משנת 2021 (החלטה 550). בין היתר, החלטות הממשלה האלו מורות על שריון של חלק יחסי בתקציב המדינה לאוכלוסייה הערבית, בהתאם לגודלה בכלל האוכלוסייה, ובמקרים מסוימים אף מעבר לכך, והקצאת תקציבים תוספתיים למטרת צמצום פערים בין ערבים ויהודים בשורה של תחומים כלכליים וחברתיים. סיכוי-אופוק פועלת ליישום מלא של החלטת הממשלה וכן לקידומן של החלטות חדשות.

פחות

+ ייצוג אזרחים ערבים בשירות המדינה

סוגיה חשובה נוספת אשר משפיעה באופן הדוק על המדיניות הממשלתית היא ייצוגם של אזרחים ערביים כעובדים בשירות הציבורי.

קראו עוד

ייצוג של החברה הערבית במוקדי קבלת החלטות תסייע בהתאמת מהלכי הממשלה לצרכי ומאפייני החברה הערבית ותוודא יישום מיטבי שלהם בקהילות הערביות והיישובים הערביים. נכון לשנת 2022, רק 14.7% מהעובדים במשרדי הממשלה היו אזרחים ערבים, בזמן ששיעור האזרחים הערבים מכלל האוכלוסייה עומד על כ-18%.

שירות המדינה מתחלק כיום לארבע רמות לפי מידת הבכירות של כל תפקיד. לאורך השנים אומנם הייתה עלייה בשיעור הערבים המועסקים בשירות המדינה, אך במשרות הבכירות, להן יש השפעה מכרעת על קידום ויישום של מדיניות הנוגעת לציבור הישראלי בכלל ולציבור הערבי בפרט, שיעור ייצוג האזרחים הערבים נמוך עוד יותר ועומד על אחוזים בודדים בלבד. לכן יש להבחין בין ייצוג כללי לבין ייצוג שוויוני בכל הדרגים, שדרוש כדי להשפיע לעומק על תהליכי קבלת החלטות והקצאת משאבים. נתונים אלו מצביעים על הדרת האזרחים הערבים מהשתתפות במנגנוני קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות, ועל אי השוויון הכלכלי והפוליטי העמוק ממנו סובלים האזרחים הערבים.

על הייצוג של האזרחים הערבים, כמיעוט יליד ולאומי, להיות ייצוג הולם וראוי, בכל אחד מדרגי שירות המדינה, ועל משרדי הממשלה לקדם צעדי מדיניות שיממשו מטרה זו. בשנת 2000 חוקק חוק שקובע כי הייצוג ההולם של האזרחים הערבים במשרדי הממשלה חייב להיות כשיעורם באוכלוסייה, וכי על הממשלה לקבוע יעדים לקידום מטרה זו. מאז, קבעה הממשלה יעדי ביניים, כאשר יעד הביניים האחרון שקבעה היה בשנת 2007, אז התחייבה הממשלה להגיע ל-10% עובדים ערבים במשרדי הממשלה. יעד זה הושג רק ב-2016, בארבע שנות איחור. סיכוי-אופוק פועלת לקידום החלטת ממשלה עדכנית שתקבע יעד חדש של עובדים ערבים מתוך עובדי המגזר הציבורי בשיעור של 18% לפחות, כשיעורם של האזרחים הערבים מכלל האוכלוסייה. סיכוי-אופוק פועלת גם לקביעת יעדים דיפרנציאליים לדרג הבכיר בשירות המדינה וכן להגדלת שיעור תעסוקת נשים ערביות במשרדי הממשלה.

פחות

+ מה אנחנו עושים בנידון?

במשרדי הממשלה, משתתפת בדיוני ועדות הכנסת ומפרסמת מאמרים בתקשורת וברשתות החברתיות.

קראו עוד

בנוסף, כדי להגביר את הפיקוח על העמידה ביעדי הייצוג ההולם, סיכוי-אופוק מקדמת שקיפות מידע ונתונים הנוגעים לייצוג הולם של האזרחים הערבים בכל אחד ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך, ולוחצת על המשרדים הממשלתיים לפרסם דו”חות שנתיים מקיפים. הצלחה ראשונה בתחום זה הושגה בעבודה מול משרד המשפטים, שהחל בדצמבר 2015 לפרסם באופן פומבי דו”ח מצב העוקב אחר קצב ההתקדמות בשיעורי ייצוג הולם במשרד המשפטים באגפיו השונים על בסיס שנתי.

פחות

יותר לעומק

+ בלי שילוב צרכי החברה הערבית בתהליכי התכנון הממשלתיים - לא יהיה שוויון

ברוב המשרדים הממשלתיים - החל ממשרד האוצר, דרך משרד הרווחה ועד משרד הפנים - ישנו אגף האחראי לתהליכי התכנון של המשרד ולתוכניות השנתיות שלו.

קראו עוד

מטרת אגפי התכנון במשרדי הממשלה לשפר את איכות העבודה ואת תהליכי קבלת ההחלטות ולהביא לקידום תוכניות עבודה ושותפויות עם משרדים שונים, גיבוש תקציב וניסוח מדדים למעקב אחר יישום החלטות. את עבודת האגפים הללו מרכז האגף לחברה וממשל במשרד ראש הממשלה.
עמותת סיכוי-אופוק פועלת בין השאר על מנת לתקן מדיניות קיימת אשר מפלה או משמרת אי שיוויון בין יהודים וערבים. עבודה זו נעשית פעמים רבות ביחס למדיניות או תוכנית שכבר קיימת ושאותה העמותה שואפת לשנות ולשפר. בנוסף, העמותה פועלת לייצר מדיניות המתייחסת למאפיינים ולצרכים הייחודיים של החברה הערבית היכן שאין מדיניות כזו, מתוך הבנה שכאשר מדיניות מנוסחת לפי המאפיינים של קבוצת הרוב, קבוצות מוחלשות ובעיקר קבוצות מיעוט לאומי הן הראשונות להיות מודרות ומופלות. אנחנו מאמינים שחשוב להטמיע את צרכי החברה הערבית לתוך מנגנוני התכנון הממשלתיים, כך שייבנו מראש באופן מותאם לחברה הערבית. זאת מכיוון הטמעת צרכים ומאפיינים ייחודיים של החברה הערבית במדיניות תשפיע על החלטות ממשלה, חוזרי מנכ”ל, חקיקה, תקנות, רגולציה ועוד – ומדיניות ממשלתית משפיעה באופן ממשי ויומיומי על חיי כל האזרחים.

כיום, הממשלה אינה לוקחת בחשבון את צרכי החברה הערבית בתהליכי התכנון והדבר בא לידי ביטוי בתוכנית הממשלתיות ובהקצאות הקשורות אליהן. כך למשל כאשר המדינה מקדמת תוכניות שונות בתחומי הביטחון התזונתי, החינוך, הרווחה והבריאות גורמי התכנון אינם שואלים את עצמם שאלות כגון אלו – מה הם צרכי הילדים הערבים ביחס לתוכנית לביטחון תזונתי? האם ישנם פערים ייחודיים לתלמידים ערבים בתוכנית ללמידה מרחוק? אילו השפעות יהיו ללגליזציה של קנאביס על החברה הערבית? אילו צרכים שונים יש ליישובים הערביים המתמודדים עם נגיף קורונה?

לא מדובר על ייצוג במשרדי הממשלה או בתוכניות ייחודיות לחברה הערבית, אלא על כך שבכל מהלך תכנוני שהמדינה מקדמת – החל בתוכנית ממשלתית, דרך חוזר מנכ”ל ועד הקמת צוות בין משרדי – יעמדו לנגד אגפי התכנון גם צרכיה הייחודיים של החברה הערבית באופן מובנה. במקרים רבים, משרדי הממשלה השונים אינם לוקחים בחשבון את צרכיהם הייחודיים של האזרחים הערבים, או שהדבר נמצא בתחתית סדר העדיפויות שלהם. במקרים אחרים, גם כאשר אגפי התכנון השונים רואים לנגד עיניהם את הצורך לקחת בחשבון את צרכיה הייחודיים של החברה הערבית, הם אינם יודעים מה הם וכיצד לשלבם בתהליך התכנוני.

סיכוי-אופוק מאמינה כי יש לשלב את ההיבטים הקשורים לחברה הערבית בראייה הכוללת של משרדי הממשלה, כך שצרכיה ישתקפו באופן מובנה בכלל תוכניות העבודה – במטרות, בייעדים ובמדדי תפוקה. לצורך כך, סיכוי-אופוק פועלת מול אגף חברה וממשל במשרד ראש הממשלה על מנת שיחה את אגפי התכנון במשרדים השונים לאמץ היבטים הקשורים לחברה הערבית לתוך תוכניות העבודה השנתיות שלהם.

סיכוי-אופוק מאמינה כי הטמעה של צרכי החברה הערבית במנגנוני התכנון וקבלת ההחלטות היא מחובתה הערכית של הממשלה, על מנת לתת מענה הולם ומתאים לאזרחיה הערבים. הדבר מהווה זכות מהותית של האוכלוסייה הערבית, שיש צורך מיידי וממשי לקדמה כדי להביא למציאות שוויונית יותר. בנוסף, הטמעת צרכי החברה הערבית במנגנוני התכנון הממשלתיים תשפר לאין שיעור את יעילות ויישום המדיניות הממשלתית בכל תחומי החיים ותביא להקטנת האי שוויון, לרווחה ושגשוג. בנוסף, טיוב מנגנוני בקרה ויישום אחר המדיניות הממשלתית יש בו לעבות את אפקטיביות התכנון הנ”ל. למשל, אנחנו מקדמים כלי מעקב בקרה ויישום החלטת ממשלה מס’ 550 המתייחס לתחומי הפעילות שלנו כמחלקה.

**“יחידת סמך” – יחידה במשרד שועדת השירות העניקה לה סמכויות מינהליות של משרד, בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה. בהתאם להוראת סעיף 1 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963

פחות

+ חשיבות ייצוג עובדים ערבים בשירות המדינה

בניית חברה שוויונית אשר מכבדת את מגוון האוכלוסיות והתרבויות שחיות בה כרוכה בשיתוף פעולה ובשותפות בעשייה ובקבלת ההחלטות, שהיא זהות אזרחית ודמוקרטית של כל קבוצות האוכלוסייה.

קראו עוד

עם זאת, לאורך השנים, המגזר הציבורי לא היה ער דיו לנושא הייצוג ההולם והגיוון בהון האנושי המרכיב אותו, כך שיכלול נציגים מקרב החברה הערבית.

נכון לשנת 2022, רק 14.7.% מהעובדים במשרדי הממשלה הם אזרחים ערבים, בזמן ששיעור האזרחים הערבים מכלל האוכלוסייה עומד על כ-18%. עם זאת, גם הייצוג של ה-14.7% אינו אחיד בכל המשרדים ויחידות הסמך. יש מעט משרדים שבהם הייצוג גבוה בהרבה, ולצד זאת, משרדים רבים בהם הייצוג נמוך בהרבה. חלק מאלו הם משרדים קריטיים לקביעת מדיניות הממשלה כמו משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה ששיעור הייצוג במשרדים אלה הוא 7.5% ו-4.3% בהתאמה, נכון לשנת 2022. במשרות בכירות בשירות המדינה שיעור ייצוג האזרחים הערבים נמוך עוד יותר ועומד על 3.6% בלבד.

נתונים אלו מצביעים על הדרת האזרחים הערבים מהשתתפות במנגנוני קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות, הדרה שמהווה אפליה חמורה בפני עצמה, ובנוסף מהווה את אחד הגורמים לאי השוויון הכלכלי והפוליטי העמוק ממנו סובלים האזרחים הערבים בכל תחומי החיים.

ייצוג הולם בשירות הציבורי הוא זכות בסיסית של האזרחים הערבים, וחובה מהותית של המדינה כלפיהם. בנוסף, הוא יוביל למדיניות ממשלתית מותאמת יותר, על ידי שיפור מערכות השלטון כך שייתנו ביטוי לכלל אוכלוסיית המדינה. סיכוי-אופוק מאמינה כי יש לקדם את ייצוגם הולם של האזרחים הערבים בשירות הציבורי על מנת להבטיח את זכותם לשותפות מהותית בתהליכי קבלת החלטות, כדי לחולל שינוי במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים, ולקדם מציאות של חברה משותפת ושוויונית.

אמנם, בעקבות החלטות ופעולות הממשלה לאורך השנים לקידום הייצוג ההולם של עובדים ערבים במגזר הציבורי עלה מ־4.8% בשנת 2000 ל־14.7% בשנת 2022, אך ישנה עדיין דרך ארוכה. נתוני ייצוג החברה הערבית בשירות המדינה מראים שקצב העלייה בייצוג עלה באופן משמעותי לאחר שבשנת 2007 נקבע יעד ממשלתי להגדלת שיעור זה ל10%. יעד זה הושג בשנת 2016 אך מאז לא הוצב יעד חדש. על סמך ניסיון זה, סיכוי-אופוק מאמינה כי קביעת יעד חדש היא קריטית כדי להביא את משרדי הממשלה ליישם את החובה החוקית לייצוג הולם של בני ובנות החברה הערבית בשירות המדינה. בין היתר, סיכוי-אופוק פועלת לקידום החלטת ממשלה עדכנית שתקבע יעד חדש של עובדים ערבים מתוך עובדי המגזר הציבורי בשיעור של 18% לפחות, כשיעורם של האזרחים הערבים מכלל האוכלוסייה, תוך הגדרה של יעדי ביניים מחייבים. על משרדי הממשלה לדאוג לייצוג שווה של עובדים ערבים באופן ספציפי, כך שיועסקו בכל אחד מהמשרדים ויחידות הסמך וכן בכל הדרגות, כך שיהיה ייצוג הולם לאזרחים הערבים בדרגות בכירות. בנוסף, יש לפעול להגדלת שיעור הנשים הערביות המועסקות וכן העסקת הסטודנטים הערבים במשרות הרלוונטיות בשירות המדינה.

פחות

+ החלטת ממשלה 922 והחלטת ההמשך 550 - התחלה של תיקון

בדצמבר 2015 התקבלה החלטת ממשלה מספר 922 – "לפיתוח כלכלי בחברה הערבית בשנים 2016-2020". החלטה זו מהווה מימוש חלקי לאחת מהמלצות המדיניות הוותיקות והעיקשות של סיכוי-אופוק: הדרך לשוויון במשאבים חומריים בין אזרחים יהודים וערבים עוברת בתיקון מנגנוני ההקצאה של תקציב המדינה.

קראו עוד

כלומר, על המדינה לתקן את האפלייה המומשכת באמצעות הקצאת תקציבים שוויונית לחברה הערבית בהתחשב בשיעורה באוכלוסיה, ובפערים שנגרמו כתוצאה מעשרות שנות אפליה ממשלתית, כך שההקצאות יהיו במקרים רבים גבוהות משיעורה של החברה הערבית באוכלוסיה, במטרה לסגור פערים ולהביא לשוויון.

החלטה מספר 922 היא מימוש של העיקרון הזה בשורה של נושאים הקשורים בקידום תעסוקה. ההחלטה מורה על שריון של חלק יחסי בתקציב המדינה לאוכלוסייה הערבית, בהתאם לגודלה ובמקרים מסוימים אף מעבר לכך. כך למשל, נקבע שתקציב החינוך הבלתי פורמלי יוקצה ליישובים הערבים על פי שיעורם באוכלוסייה, 25% מתקציב בינוי מעונות יום יוקצה ליישובים הערבים, 40% מתקציב התוספות לשירותי תחבורה ציבורית ועוד. סך התקציב שהוקצה מתוקף החלטת הממשלה בחמש שנות יישומה הוערך על ידי משרד האוצר ב-10 מיליארד ש”ח. בגלל נסיבות פוליטיות, לחץ של ארגוני חברה אזרחית כולל סיכוי-אופוק ושל הנהגת החברה הערבית, בסוף שנת 2020 הוחלט להאריך את התוכנית בשנה, על מנת לנצל את שארית התקציב שהמדינה לא הקצתה או שלא נוצל. ב-2021, בין השאר בעקבות מעורבות של גופי חברה אזרחית כולל סיכוי-אופוק, של לחץ פוליטי ושל הועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, העבירה הממשלה תכנית חומש חדשה לצמצום פערים ופיתוח כלכלי חברתי בחברה הערבית – החלטת ממשלה, 550. סיכוי-אופוק מאמינה כי יישום מלא ואיכותי של החלטת הממשלה 550 יביא לצמצום משמעותי בפערים בין אזרחים יהודים וערבים ויתרום באופן מכריע לפיתוח הכלכלי והחברתי בחברה הערבית.

לצד זה, היו גם לא מעט בעיות וטעויות בהחלטה 922 – ראשית, היא נכתבה בעיקר מהזווית של “מה יתרום להגדלת תעסוקה” ולכן הזניחה והותירה את האפליה בתחומים רבים וחשובים כגון בריאות, רווחה ועוד, טעות שהחברה הערבית, והחברה בישראל בכללותה שילמו עליה מחירים כבדים במהלך משבר הקורונה. בנוסף, ההחלטה כמעט שלא חיזקה את הרשויות המקומיות הערביות, ובכך נפגע והואט משמעותית תהליך היישום שלה. כמו כן, בתחום הדיור, ההחלטה יצרה מנגנוני הקצאת תקציבים מסורבלים שעיכבו משמעותית תהליכי תכנון והסדרה ביישובים הערביים, ומנעו פריצת דרך מספקת בתחום זה.

פחות

איך אנחנו משפיעים?

+ שיקוף צרכי החברה הערבית במשרדי הממשלה!

סיכוי-אופוק פועלת להשפיע על מנגנוני תכנון המדיניות באגפי תכנון המדיניות של משרדי הממשלה, על מנת שיקחו בחשבון את צרכי ומאפייני החברה הערבית החל משלב הגיבוש, היישום וההערכה של המדיניות ושההחלטות שיתקבלו ישקפו את צרכי החברה הערבית.

קראו עוד

בין היתר, העמותה דואגת שהאופן שבו המדיניות מיושמת יהיה מותאם לחברה הערבית ולצרכיה הייחודיים.

במסגרת פרויקט תכנון מדיניות שוויונית, העמותה פועלת מול משרדי הממשלה השונים, תוך התייעצות עם הגופים המייצגים את צרכי החברה הערבית כמו הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, פורום מנהלי מחלקות הרווחה הערבי, המועצה לכפרים בלתי מוכרים בנגב ועוד. זאת, במטרה לשפר את תהליכי תכנון המדיניות הממשלתית, כך שיבטאו את צרכי החברה הערבית ויביאו ליישום מדיניות המיטיבה עם היישובים והאזרחים הערבים.

כך למשל, סיכוי-אופוק עובדת יחד עם ארגונים כגון הועד הארצי של ראשי הרשויות הערבים, פורום מנהלי אגפי הרווחה, והאגודה לזכויות האזרח ומול משרד הבינוי והשיכון כדי להביא להגדלת שיעורי האזרחים הערביים הממצים את זכויותיהם בסיוע בשכר דירה, העומד על 3% בלבד. בעקבות עבודת העמותה מול משרד הבינוי והשיכון, הוזמנה העמותה לשבת כחברה בוועדת ההיגוי שהקים מנכ”ל המשרד לעניין זה. העמותה גם מקדמת פיילוטים למימוש הסיוע בשכר דירה ואת הסרת החסמים העומדים בפני האזרחים הערבים, כמו זמינות מידע והנגשה גיאוגרפית. סיכוי-אופוק פועלת גם מול משרד הרווחה ואגף תכנון המדיניות במשרד, על מנת לקדם הקצאת תקנים של עובדים סוציאליים בחברה הערבית. סיכוי-אופוק עבדה מול משרד הרווחה והמנכ”ל על מנת לשנות את הנוסחה לפיה חושבו ההקצאות, וכעת פועלת למפות צרכים נוספים של החברה הערבית הקשורים בעבודת המשרד. בנוסף, העמותה פרסמה מחקר העוסק בהיקף תופעת אי הביטחון התזונתי בחברה הערבית, הפערים בינה לבין החברה היהודית בהקשר זה והגורמים לפערים אלו. במחקר התמקדנו בשני גורמי עומק לאי ביטחון תזונתי בחברה הערבית: מיצוי זכויות סוציאליות נמוך בקרב החברה הערבית וההזנה בבתי הספר הערבים. בנוסף, המחקר מציף המלצות מדיניות אופרטיביות לקידום מול משרדי הממשלה השונים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד האוצר ועוד.

בשנים האחרונות פעלה העמותה באופן שוטף גם סביב המדיניות הממשלתית בהתמודדות עם נגיף הקורונה והתאמתה לצרכי החברה הערבית ומאפייניה. סיכוי-אופוק קראה להנגשת התכנים המקצועיים לדוברי ערבית, פעלה להרחבת נקודות הבדיקה ב”דרייב אין” ביישובים ערביים, הובילה לשילובם של מומחים מהחברה הערבית במוקדי קבלת ההחלטות ולשיפור שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה לרשויות הערביות.

פחות

+ הגדלת שיעור העובדים הערבים בשירות המדינה!

סיכוי-אופוק מאמינה כי יש לקדם את ייצוגם הולם של האזרחים הערבים בשירות הציבורי על מנת לחולל שינוי במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים, ולקדם מציאות של חברה משותפת ושוויונית.

קראו עוד

סיכוי-אופוק מיפתה את החסמים העומדים בפני קליטת האזרחים הערבים בשירות המדינה, ואת החסמים העומדים בפני שימורם והתקדמותם במערכת. בנוסף, העמותה גיבשה המלצות מדיניות לגבי כל אחד מהחסמים ופועלת מול נציבות שירות המדינה כדי להביא להסרתם.

העמותה מקדמת קביעת יעד ממשלתי חדש להגדלת הייצוג של עובדים ערבים בשירות המדינה, מאחר שקביעת יעדים הוכיחה את עצמה בעבר ככלי אפקטיבי להגדלת הייצוג ההולם. נתוני ייצוג החברה הערבית בשירות המדינה מראים שקצב העלייה בייצוג עלה באופן משמעותי לאחר קביעת היעד הממשלתי הקודם (ל-10%) בשנת 2007. יעד זה הושג בשנת 2016 אך מאז לא הוצב יעד חדש. סיכוי-אופוק פועלת לקידום החלטת ממשלה עדכנית שתקבע יעד כללי מעודכן בשיעור שלא יפחת מ 18%, כשיעורם של האזרחים הערבים בכלל האוכלוסיה. בנוסף לכך, על אותה החלטה לקבוע יעדים ספציפיים, המתייחסים למשרדים, לדרגים, לנשים וסטודנטים ערבים.

כדי להביא לשינוי המדיניות סיכוי-אופוק מפרסמת ניירות עמדה מקצועיים, עורכת פגישות עם הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה, משתתפת בדיוני ועדות הכנסת ומפרסמת מאמרים בתקשורת וברשתות החברתיות. בנוסף, כדי להגביר את הפיקוח על העמידה ביעדי הייצוג ההולם, העמותה מקדמת שקיפות מידע ונתונים הנוגעים לייצוג הולם של האזרחים הערבים בכל אחד ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך, באמצעות קידום פרסום דו”חות שנתיים מקיפים. הצלחה ראשונה בתחום זה הושגה בעבודה מול משרד המשפטים, אשר החל בדצמבר 2015 לפרסם באופן פומבי את דו”ח מעקב, וגם באימוץ המלצות שלנו בדו”ח הגיוון של הנציבות (למשל פילוח על פי פריסה גאוגרפית וכן קביעת מדד גיוון מנחה שהוטמע בדוחות הגיוון החל משנת 2021).

פחות

+ יישום תכנית החומש 550!

האזרחים הערבים והרשויות המקומיות הערביות בישראל מופלים לרעה כבר עשרות שנים בתקציבים ממשלתיים ובמשאבים ציבוריים.

קראו עוד

בסוף 2015 עברה בממשלה החלטה 922, תוכנית בת חמש שנים לפיתוח כלכלי ואורבני ביישובים הערביים, שכללה הקצאה של כ-10 מיליארד ש”ח בין השנים 2016-2020, לצד הכרה באפליה הקיימת במספר מנגנוני הקצאה של תקציבים שנתיים לחברה הערבית ותיקון שלהם. זו הייתה תכנית תקדימית שלסיכוי-אופוק היה חלק משמעותי בקידומה. החלטת הממשלה 922 קידמה לראשונה תיקונים במנגנוני ההקצאה התקציביים האלו בשורה של תחומי מדיניות. מבחינה זו, מדובר בצעד משמעותי בכיוון הנכון לסגירת האפליה בחלוקת המשאבים לחברה הערבית. בשנים לאחר שעברה העמותה השקיעה משאבים רבים במעקב אחר יישומה.

האתגרים ליישום החלטת הממשלה היו רבים. למרות ההחלטה להשוות את הקצאות התקציב, משרדי הממשלה לא טיפלו בחסמי עומק רבים שפגעו ביישום מוצלח של התוכנית. בנוסף, משרדי ממשלה רבים לא הקצו מספיק משאבים לחיזוק כוח האדם ברשויות המקומיות הערביות, כך שהרשויות יוכלו לפעול במלוא המרץ למיצוי ההחלטה. למרות כל אלה, בזכות עבודה אינטנסיבית של סיכוי-אופוק לצד שותפינו בחברה האזרחית ובהנהגת החברה הערבית, ובעקבות עבודת פיקוח ומעקב חשובה של הרשות לפיתוח כלכלי, הגיעה בסופו של דבר החלטת הממשלה לשיעורי יישום גבוהים יחסית בהיקף של כ-70% מהתקציבים שהוקצו.

למרות יתרונותיה של תוכנית 922, התוכנית התמקדה בעיקר בתחומים הקשורים ישירות לתחום התעסוקה, ולא טיפלה בתיקון האפליה העמוקה בשורה של תחומים חברתיים, תרבותיים וסביבתיים. כך למשל, התוכנית כמעט שלא נגעה בסוגיית שירותי הרווחה, שהיא קריטית לחברה הערבית כיוון ששיעור הנזקקים לשירותי הרווחה בה הוא גבוה ביותר. תחום נוסף שההתייחסות אליו היא חלקית הוא תחום החינוך. החלטה 922 עסקה בעיקר בחינוך בלתי פורמלי ובצמצום הפערים בבתי הספר היסודיים, אך לא נגעה בפערים הגדולים הקיימים בין בתי ספר תיכון יהודים וערבים.

חיסרון נוסף של החלטה 922, הוא שתחומים רבים שבהם עסקה לא הגיעו לידי מיצוי והתקציב בהם לא נוצל עד תום. למרות הצלחותיה הרבות, החלטה 922 לא פתרה באופן מלא חסמים רבים הקשורים לחברה הערבית ולאופן ניצול התקציבים בה, ומנגנוני ניצול התקציב לא היו טובים מספיק ולא הבטיחו ניצול מירבי של התקציבים. התוכנית הוארכה בשנה כדי לאפשר מימוש של תקציבים נוספים אולם הדרך לסגירת הפערים החומריים בין אזרחים יהודים וערבים ובין הרשויות המקומיות היהודיות והערביות עוד ארוכה, והיה ברור כי על מנת להמשיך לצמצם פערים יש להמשיך ולהרחיב את תיקוני הקצאות התקציב לשנים נוספות ולתחומים חדשים.

בשנת 2021 עברה תכנית ההמשך, החלטת ממשלה 550, ובה יש המשכיות לתיקונים טובים שכבר החלו. בנוסף, ההחלטה כוללת הקצאה שוויונית של משאבים גם בתחומים חברתיים, תרבותיים וסביבתיים, שלא נכללו בתוכנית הקודמת, ואמורה לפתור חסמים מקצועיים בתחומים שכבר הוצע בהם תיקון תקציבי. לצד ועד ראשי הרשויות הערביות ושותפים מארגוני החברה האזרחית, סיכוי-אופוק החלה לפתח הצעות קונקרטיות ומקצועיות לתוכנית המשך כבר בשנת 2018, אז כתבנו נייר מדיניות שהיווה מתווה ראשוני שמיסגר את הצורך בתוכנית המשך ובמתווה מקצועי מפורט. לצד ארגונים נוספים מהחברה האזרחית – בהם המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי – סיכוי-אופוק חברה בוועדות הדיור, התחבורה, התעסוקה ובוועדה שעוסקת במגזר העסקי על מנת לקדם תוכניות המשך בנושאים אלו.

במקביל, פעלה העמותה מול משרדי הממשלה עם הצוותים שפיתחו את תוכניות ההמשך של החלטה 922. בזכות עבודה מאומצת זו מול צוות בין משרדי שעסק בתחום הדיור, התקבלה החלטת ממשלה המאמצת את רוב המתווה המקצועי עליו סיכוי-אופוק המליצה בתחום התכנון והדיור ביישובים הערביים. ההחלטה בתחום הדיור הייתה החלטת ביניים, שלאחר מכן תוקצבה כפרק אחד מתוך רבים בתוך החלטה 550. החלטה 550 מעגנת הקצאה של תקציב בהיקף של כ-30 מיליארד שקלים לחברה הערבית – תקציב גדול מהתקציב שהוקצה לתכנית החומש הקודמת – 922. בנוסף, ההחלטה מטמיעה, לראשונה, הסתכלות ממשלתית על היישובים הערביים בנגב כחלק מהחברה הערבית, ואף כוללת התייחסות גם לערים המעורבות. צעד חלקי – כי עדיין יש רשות ממשלתית נפרדת שאמונה על הצרכים של היישובים הבדואים, ותכניות נפרדות לחברה הבדואית וליישובים הדרוזיים, בעוד התכנית צריכה לכלול את כל החברה הערבית כמכלול, ללא החלטות נפרדות ומנגנונים נפרדים. עם זאת, מדובר בצעד חשוב כי הוא לראשונה סודק את התפיסה הממשלתית ארוכת השנים המפצלת את החברה הערבית למגזרים, ובכך מחלישה אותה כקולקטיב. זה משמעותי עקרונית ומעשית לקידום השוויון לחברה העברית ולבניית האמון בין האזרחים הערבים למוסדות המדינה. ההחלטה גם מאפשרת גמישות תקציבית בין הסעיפים השונים – פיתרון חשוב לאחד החסמים המשמעותיים שעמדו בפני ניצול תקציבי 922 – דבר שיקל על היישום והביצוע של ההחלטה.

פחות

שאלות נפוצות



אתם מדברים על אפליה בחוק, אבל איזה דוגמאות יש לזה בכלל?

אילו דוגמאות יש לאפלייה במדיניות ממשלתית בין יהודים וערבים?

למה היה צריך את תוכנית 922 (ובהמשך 550) להשוואת תקציבים לרשויות הערביות?

למה בכלל צריך עובדים ערבים בשירות המדינה?

Silence is Golden