סיכוי-אופוק לשוויון ושותפות (ע"ר)

ייצוג בתקשורת

הייצוג והסיקור התקשורתי של האזרחים הערבים משליך על עמדות הציבור הרחב ועל היחסים בין יהודים לערבים - אבל האזרחים הערבים מודרים באופן שיטתי מהשיח התקשורתי.

בקצרה

האזרחים הערבים מודרים באופן שיטתי מהשיח התקשורתי בישראל. לייצוג ולסיקור התקשורתי של האזרחים הערבים יש השלכות משמעותיות על עמדות הציבור הרחב ובפרט על היחסים בין יהודים לערבים. על פי רוב, האזרחים הערבים שכן מרואיינים בתקשורת מתבקשים לדבר בעיקר על נושאים קונפליקטואלים ושליליים, הקשורים בסכסוך הלאומי או בבעיות של פשיעה ועוני בחברה הערבית, ולא כבעלי ידע, מומחיות וסמכות בתחומי העיסוק המקצועיים שלהם. כתוצאה מכך, וכתוצאה מההפרדה הרווחת בין יהודים וערבים במרבית תחומי החיים, מרבית הציבור היהודי מגבש את עמדותיו כלפי המיעוט הערבי באמצעות הייצוג התקשורתי שלהם, שהוא לוקה בחסר, מוטה ומגמתי מאוד. בנוסף, ההדרה התקשורתית גורמת לאזרחים הערבים להרגיש בלתי רצויים במרחב הציבורי הישראלי הכללי. לכן, סיכוי-אופוק פועלת להרחיב משמעותית את ייצוגם של האזרחים הערבים בכלי התקשורת השונים ולהגביר סיקור הוגן ומעמיק של החברה הערבית – ובכך לקדם חברה שוויונית וצודקת יותר.

  • ייצוג הנשים הערביות מתוך כלל המרואיינים הערביים בתקשורת (2021): 19.6% (ב2016 – 13.5%)
  • ייצוג נשים ערביות בתכניות האקטואליה (2021): 0.7%
  • ייצוג המרואיינים והדוברים הערבים בתקשורת (2021): 3.7% (ב-2020 – 2.8%)
  • מרואיינים ערבים שהתראיינו על תקן מומחים בתחומי הידע שלהם (2021): 17% 

מה הבעיה?

לתקשורת ההמונים – עיתונים, טלוויזיה, רדיו, אתרי חדשות – ישנה השפעה דרמטית על עמדות הציבור הרחב בישראל, ועל היחסים בין הקבוצות השונות בה. גיוון תרבותי ומתן במה למגוון הקולות הקיימים בחברה הוא עקרון חשוב בחברה דמוקרטית, שבה התקשורת מהווה במה עיקרית לדיון על המרחב הציבורי. 

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, כלי התקשורת בישראל מעדיפים פעמים רבות להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות וצרכים של אזרחים ערבים. העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת שתוצאת הלוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית והניכור בין אזרחי ישראל היהודים והערבים.

על רקע הסכסוך הלאומי ארוך השנים בין יהודים לערבים ומכיוון שהקבוצות השונות חיות ומתחנכות על פי רוב במרחבים נפרדים, התקשורת העברית הפכה לכלי חשוב המעצב את האופן בו הקבוצות תופסות אחת את השנייה. דבר זה מתחזק לאור העובדה שהרוב היהודי לא דובר כמעט כלל את השפה הערבית ולא צורך תקשורת ערבית. בכך, התקשורת העברית הפכה לגורם מרכזי אשר עשוי לעשות את ההבדל בין הסלמה וחיכוך, לבין חברה משותפת וסולידרית. במשך שנים התקשורת מדירה את האזרחים הערבים ומייצגת אותם בצורה שלילית ושטחית, ובכך משפיעה לרעה על מרקם היחסים בין יהודים לערבים, מקדמת חיכוך ומונעת הכרות ודיאלוג. הגיע הזמן שזה ישתנה.

סיכוי-אופוק מאמינה כי ישנה חשיבות מכרעת להגדלת ייצוג האזרחים הערבים בתקשורת והשמעת קולם על מנת להציף את סוגיות היום יום הנוגעות אליהם ואת מצוקותיהם. בנוסף, שילובם של האזרחים הערבים כמרואיינים מומחים בתחומים שונים תאפשר היכרות גדולה וטובה יותר עם החברה הערבית, תשפר את היחסים בין החברה היהודית לערבית, תביא להקטנת העוינות וליחסים שוויוניים יותר.

יותר לעומק

+ אזרחים ערבים כמעט לא מיוצגים בתקשורת העברית

האזרחים הערבים מודרים באופן שיטתי מהסיקור באמצעי התקשורת בישראל. מחקרים שביצענו לאורך השנים מראים כי למרות שהאזרחים הערבים הם כמעט חמישית מכלל אוכלוסיית ישראל, בכלי התקשורת השונים בעברית – טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט – הייצוג שלהם בקרב המרואיינים והדוברים נע סביב ה-3 אחוזים בלבד, כעשירית מהשיעור שלהם באוכלוסייה.

קראו עוד

לייצוג התקשורתי של האזרחים הערבים בישראל יש השלכות משמעותיות על עמדות הרוב היהודי ובפרט על היחסים בין יהודים לערבים. מכיוון שבמרבית מסגרות החיים בישראל – תעסוקה, חינוך, מגורים, וכו’ – קיימת הפרדה משמעותית בין יהודים לערבים, מרבית הציבור היהודי מגבש את עמדותיו כלפי המיעוט הערבי באמצעות הייצוג התקשורתי שלהם, שהוא לוקה בחסר וגם מוטה ומגמתי מאוד (לקריאה נוספת ורחבה יותר, ליחצו כאן).

כיום, מערכות חדשות ותקשורת רבות מעסיקות בעיקר אנשי צוות ועיתונאים יהודים, לרוב תושבי מרכז הארץ, להם חסרה הגישה וההיכרות שיש לאזרחים הערבים עם החברה הערבית. כדי לייצר מדיניות סיקור הוגנת ושוויונית כלפי החברה הערבית ולייצג אותו בצורה נאותה, על בעלי התפקידים הנמצאים במוקדי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות לכלול גם נציגים מאותה החברה. כאשר ערוץ תקשורת מעוניין לקדם סיפורים עם פרספקטיבה אמינה ומדויקת על החברה הערבית, עליו להעסיק גם עיתונאים ערבים שיש להם היכרות אמיתית ואינטימית עמה ועם הסוגיות שמעסיקות אותה. כך לדוגמה, מחקר של סיכוי-אופוק שבחן את תקופת ההסלמה הבטחונית באוקטובר 2015 מצא שהגברת הייצוג והראיונות עם דוברים ערבים בסיקור שלהם מגדיל את הסיכוי שהסיקור יהיה מאוזן והוגן יותר.

פחות

+ כשאזרחים ערבים כן מיוצגים - ההקשר שלילי

נוסף להיבט הכמותי, לפיו קיים תת-ייצוג חריף ממנו סובלים האזרחים הערבים בקרב המרואיינים בכלי התקשורת, ישנו ההיבט האיכותני - כלומר כיצד ועל מה מדברים עם מרואיינים ודוברים ערבים בתקשורת. פעילות סיכוי-אופוק בנושא מחזקת את המסקנות שמעלים מחקרים רבים בתחום - הייצוג המועט לו זוכים מרואיינים ערבים הוא על פי רוב מגמתי ומחזק תפיסות שליליות ושטחיות לגבי החברה הערבית. במקרים רבים, האזרחים הערבים בתקשורת מרואיינים בעיקר על נושאים קונפליקטואלים או בהקשר שלילי, הקשורים בסכסוך הלאומי או בבעיות של פשיעה ועוני בחברה הערבית. לרוב הם מופיעים כקורבנות, נאשמים או עדים - ולא כמומחים או בעל סמכות מקצועית. זאת, בניגוד לאזרחים יהודים אשר מרואיינים גם כבעלי ידע, מומחיות וסמכות בתחומי העיסוק המקצועיים שלהם.

קראו עוד

ישנה חשיבות מכרעת לשילובם של ערבים כמרואיינים בתחומי מומחיות שונים שבהם הם עוסקים, ולא רק על רקע מוצאם או שיוכם הלאומי – כלומר להזמין ולראיין אותם מתוקף היותם מומחים ולא רק מתוקף היותם ערבים המוזמנים לדבר על סוגיות החברה הערבית. כאשר אדם מוזמן להתראיין בתקשורת בתור מומחה, הוא יקבל על פי רוב יחס מתעניין ומכבד ויזכה ליותר זמן מסך או נפח סיקור ביחס לאדם שהיה עד ראייה לאירוע או שרואיין על רקע היותו ערבי, למשל. כך גם פוחת הסיכוי שיזכה ליחס עוין או חשדני מצד המראיינים כפי שקורה פעמים רבות כאשר מרואיין ערבי מוזמן לתת תשובות והסברים על התרחשויות פוליטיות בחברה הערבית. זה גם יאפשר לקהל הצופים לראות דמות סמכותית בעל מומחיות מיוחדת שאפשר להזדהות עימה, ולראות בה מקור לידע והעשרה ודרכה לאתגר את התפיסות של הצופה היחיד כלפי הציבור הערבי כולו. לתפיסה זו עשוייה להיות השלכה משמעותית גם על היחס לקולקטיב אליו משתייך המרואיין הערבי.

למצב הנוכחי, לפיו הציבור הערבי מוזמן לאולפן או מסוקר בהקשר ומסגור שלילי, חשדן או עוין, ישנה השפעה שלילית מובהקת על היחסים בין יהודים לערבים, וזאת משום שהציבור היהודי הרחב מקבל תמונת מציאות חלקית, שלילית ועוינת של החברה הערבית. תמונה זו מציגה את האזרחים הערבים כמי שלא תורמים או לוקחים חלק פרודוקטיבי בחברה הישראלית. מהצד השני, הדרה שיטתית של האזרח הערבי על ידי התקשורת גורמת לו להרגיש כי הוא בלתי רצוי בספירה הציבורית הישראלית הכללית, שהתקשורת נתפסת כשלוחה ומייצגת רשמית שלה.

פחות

+ יש תכניות אקטואליה שמראות שייצוג הולם זה אפשרי

עמותת סיכוי-אופוק, יחד עם העין השביעית ויפעת מחקרי מדיה, מודדת מאז תחילת 2016 את רמות הייצוג של האזרחים הערבים בערוצי הטלוויזיה והרדיו המובילים בשפה העברית. אבל לאורך השנים, מאז שהקמנו את פרויקט "מדד הייצוג", חלה עלייה הדרגתית ומתמשכת בייצוג ערבים בכל כלי התקשורת. בשנים הראשונות לפרסום המדד היתה עלייה חדה בשיעור המרואיינים הערבים ועם הזמן היא התמתנה, אבל למעט ארועים נקודתיים וזמניים שיעור המרואיינים הערבים ממשיך לעלות וכמעט שלא ירד במרבית הערוצים הנמדדים. הדבר נכון לא רק עבור תאגיד השידור הציבורי "כאן", שתפס את מקומה של רשות השידור וחרט על דגלו את קידום הייצוג הערבי, אלא גם בערוצים המסחריים ובעיקר בחדשות12, שעושים גם הם מאמצים לשפר את הייצוג הערבי מתוך הבנה של חשיבותו החברתית והפוליטית. לדוגמה, מהדורת השבת של דנה וייס בערוץ 12 סיימה במקום הראשון של טבלת מדד הייצוג ב-2020 לאחר שכמעט הכפילה את אחוז המרואיינים הערביים אצלה לעומת השנה הקודמת (מ5.3% ל8.7% - יותר מכפול מממוצע הייצוג של תוכניות האקטואליה המובילות).

קראו עוד

עם זאת, ככלל מצב הייצוג הערבי בתקשורת עדיין רחוק מאוד מלהיות הוגן ויש מגמות ותופעות מדאיגות שדורשות תיקון. כך למשל מלבד מהדורת השבת עם דנה וייס של חדשות12, מרבית התכניות של הערוצים המסחריים נכשלו ב-2020 בייצוג הולם לערבים ורק לאחר כניסת רע”מ לקואליציה באמצע 2021 הורגש שיפור בחלק מתכניות האקטואליה.

ב-2021 לדוגמה – השנה האחרונה שמדדנו בעת כתיבת תוכן זה – רק 17% מכלל המרואיינים הערבים בתקשורת היו אנשים בעלי מומחיות בתחום מסויים שהוזמנו לדבר על תחום המומחיות שלהם – בעוד כל שאר המרואיינים הערבים הוזמנו לדבר על נושאים הקשורים בחברה הערבית. ומצב הנשים הערביות בתקשורת העברית חמור עוד יותר: ב-2021 רק 19.6% מהמרואיינים הערבים בתקשורת היו מרואיינות. כלומר, ב-2021 רק 0.7% מהמרואיינים בתכניות האקטואליה המובילות היו נשים ערביות.

סיכוי-אופוק רואה באנשי התקשורת ומנהלי הערוצים כאחראים עיקריים לתיקון המצב – החל במנהלים, דרך כתבים ומגישים ועד לתחקירנים ועורכים. אנשי תקשורת רבים מסבירים את הייצוג המועט בתירוצים שונים: האילוצים שכופה המשבר הכלכלי בתקשורת, האופי התזזיתי של האקטואליה, שיקולי רייטינג ופרסום או זמינות נמוכה של מומחים ערבים בתחומים שונים וחוסר הכרות עם החברה הערבית. אך האמת היא שרבים מהם פשוט מעדיפים את הנוח, המיידי והמוכר – שהוא כמעט תמיד מרואיינים יהודים. בסופו של יום ההחלטות שמעצבות את זהות המרואיינים בתוכניות החדשות והאקטואליה מתקבלות על ידי מספר קטן של אנשים ששולטים בסדר היום. העורך האחראי, המגיש, התחקירנים במערכת, הכתב שמדווח – הם שבוחרים מי יתראיין, את מי להראות ואת מי להסתיר, את מי להשמיע ואת מי להשתיק. מערכות תוכניות שלקחו על עצמם לשפר את הייצוג של החברה הערבית ופועלים באופן שיטתי לעשות את זה, הוכיחו שזה לחלוטין אפשרי ועניין של החלטה. העובדה שיש בקרב מקבלי ההחלטות הללו מיעוט זעום של עיתונאים ומנהלים מהחברה הערבית רק מדגישה את חשיבות הייצוג הולם לאזרחים הערבים לא רק בקרב המרואיינים אלא גם בקרב המראיינים והעורכים.

פחות

איך אנחנו משפיעים?

+ מדידה ומעקב - "מדד הייצוג הערבי"!

במטרה להעלות את אחוז המומחיות והמומחים הערבים בתקשורת, סיכוי-אופוק מודדת ומפרסמת את נתוני האפליה והאחראים לה בשיתוף פעולה קבוע ומתמשך עם אתר העין השביעית ועם חברת יפעת מחקרי מדיה. הממצאים מראים כי האזרחים הערבים מודרים באופן שיטתי מהסיקור באמצעי התקשורת בישראל אך הצפה ופרסום מתמיד ועקבי של הנתונים משפיע על מקבלי ההחלטות וגורם להם לקחת אחריות על התוצאות של מדיניות השידור שלהם. למרות שהאזרחים הערבים הם כמעט חמישית מכלל אוכלוסיית ישראל, הייצוג שלהם בקרב המרואיינים והדוברים נותר נמוך מאד.

קראו עוד

מסיבה זו הוחלט להקים בסיכוי-אופוק את פרויקט ייצוג הערבים בתקשורת ולנקוט בגישה פרו-אקטיבית שתביא לשינוי משמעותי ומיידי בייצוג הקיים על ידי קידום ויצירת לחץ ודרישה ציבורית ומקצועית לתיקון המצב. בעשור האחרון קודם בישראל קמפיין דומה סביב הדרת נשים בתקשורת, שנתן במידה רבה השראה לפרויקט זה. בעקבות אותו קמפיין, עמותת סיכוי-אופוק החליטה לצאת ביוזמה שתשים את הדגש על הגברת הביקוש למרואיינים ערבים והמוטיבציה המערכתית לשיפור המצב, תוך הפעלת לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות בתקשורת ועל תכניות וערוצים מובילים.

בעקבות זאת, ייסדנו את “מדד הייצוג הערבי” בשיתוף אתר “העין השביעית” וחברת “יפעת מחקרי מדיה” אשר מעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את תמונת הייצוג. במסגרת הפרויקט, סיכוי-אופוק ביחד עם אתר העין השביעית מפרסמים באופן פומבי והשוואתי על בסיס חודשי ורבעוני את מספר ואחוז המרואיינים הערבים בכלי התקשורת ואת שיעור המרואיינים המומחים מתוכם ומדרגים את הערוצים והתכניות על בסיס אחוז הייצוג. הבדיקה המתמשכת של מדד הייצוג היא כמותית, ובנוסף נערכת מדי רבעון בדיקה איכותנית של אופי וטיב סיקור וייצוג החברה ואזרחים הערבים בסוגיות אקטואליות נבחרת. את הנתונים מספקת חברת יפעת מחקרי מדיה, והם עוברים ניתוח על ידי סיכוי-אופוק והעין השביעית, ולבסוף מרוכזים בטבלה השוואתית שבודקת את ייצוג הערבים בתוכניות האקטואליה והערוצים השונים ומופצת לעיתונאים וכלי תקשורת באמצעות הרשתות החברתיות, כלי התקשורת וקשרים אישיים.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב’ וגלי-צה”ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.​

נוסף על פרסום המדד הכמותי ההשוואתי, סיכוי-אופוק בוחנת מדי רבעון סוגיות ספציפיות הנוגעות לסיקור החברה הערבית בתקשורת ומפרסמת את מסקנותיה. כך למשל בדקה העמותה, כיצד מסקרת התקשורת את החברה הבדואית בנגב, איך סוקרה מגיפת הקורונה בחברה הערבית, איזה מומחים מרואיינים על מכת הפשיעה והרצח בחברה הערבית וכמה מכותבי טורי הדעה בעיתונים ובאתרים הם ערבים ועוד. החל משנת 2021 הנתונים כוללים היקף נרחב יותר – בדיקה חודשית של שיעור הערבים המרואיינים ובדיקה רבעונית מורחבת שמתמקדת באיכות ובתוכן הסיקור.

בעקבות השקת מדד הייצוג בתחילת שנת 2016 התחולל שינוי משמעותי ביחס של ערוצי הטלוויזיה והרדיו המובילים כלפי הייצוג הערבי בתוכניות האקטואליה. מאז, ניתן לראות עלייה משמעותית באחוז המרואיינים הערבים בתוכניות רבות, ובעיקר במספר המרואיינים הערבים המומחים המופיעים מדי חודש בתוכניות בהקשר מקצועי וענייני ולא על רקע המוצא שלהם. ההתגייסות של עיתונאים בכירים ומערכות רבות לקמפיין להעלאת הייצוג התבטא בעלייה בשיעור הממוצע של אחוז המרואיינים הערבים בקרב 22 תוכניות האקטואליה הנכללות במדד ל4.7% בשנת 2021.

לכל הטורים של מדד הייצוג בעין השביעית.

פחות

+ הפעלת לחץ על מקבלי החלטות!

סיכוי-אופוק פועלת באופן שיטתי ועקבי כדי לייצר לחץ ודרישה ציבורית על מקבלי ההחלטות, אנשי תקשורת ומובילי השיח התקשורתי כדי לקדם ייצוג הולם וסיקור הוגן של החברה הערבית, ואלו הביאו בשנים האחרונות לעלייה ולשיפור מתמשכים ובייצוג ובסיקור החברה הערבית ובמודעות לנושא בקרב מקבלי החלטות ומובילי דעה בתקשורת.

קראו עוד

סיכוי-אופוק גם פועלת לקדם קמפיינים ויוזמות ברשתות חברתיות על מנת לתת הדים לממצאים ולהפוך את נושא הדרת הערבים בתקשורת לסוגייה מדוברת ובעלת משקל ציבורי. העמותה שמה דגש על זהות העורכים, המנהלים והמגישים שעומדים מאחורי התוכניות המובילות, ומקיימת שיחות אדבוקציה ודיבור מתמשך עם כלל אנשי התקשורת.

מטרת הפרויקט לייצר מוטיבציה ממשית אצל העורכים לשנות את סדר העדיפויות שלהם ולהעניק קדימות למרואיינים ערבים ולהעלות את נושא הייצוג הערבי על סדר היום של הברנז’ה התקשורתית. סיכוי-אופוק פועלת להפעיל לחץ ולקדם יצירת מוטיבציה אצל מובילי דעה ומקבלי החלטות בכלי התקשורת ותוכניות האקטואליה המובילות, מתוך רצון לחולל אצלם את השינוי הראשון, שלאחר מכן ישתקף גם בכלי תקשורת קטנים יותר.

פחות

+ הנגשת מרואיינים ערבים - מאגר המומחים Arab Voice!

אחד החסמים שעמותת סיכוי-אופוק זיהתה להגדלת הייצוג של האזרחים הערבים בתקשורת העברית הוא הטענה של עיתונאים ומקבלי החלטות בתקשורת הטוענים שאין להם גישה והכרות עם מרואיינים ומומחים ערבים מובילים.

קראו עוד

לדבריהם, אופי העבודה בכלי התקשורת הביא אותם להתבסס על מומחים ומרואיינים המוכרים להם, שהם בעיקר אנשים מסביבתם הקרובה – ברובם המוחלט יהודים ממרכז הארץ. ולכן הקמנו את מאגר Arab Voice במטרה להתגבר על חסם זה. המאגר מאפשר לעיתונאים ותחקרינים היכרות וגישה ישירה לשלל מומחים ומומחיות ערבים שלא הכירו קודם. מדובר במאגר מקוון של מאות מומחיות ומומחים ערבים, שהוקם במטרה להציע מידע נגיש ורחב לאמצעי התקשורת בישראל לגבי מגוון מרואיינים מהחברה הערבית בתחומים שונים. המאגר נבנה כך שיכלול מומחים ומומחיות ערבים מתחומי ידע שונים ומגוונים, בהם עסקים, טכנולוגיה, מדע, כלכלה, בריאות, חינוך, יחסי חוץ, מדעי רוח וחברה ועוד.

המאגר נבנה בצורה מותאמת לצורכי אמצעי התקשורת המרכזיים בישראל ומכיל חומרים עדכניים בגישה מהירה ונוחה. נוסף על הפעלת המאגר, סיכוי-אופוק פועלת לקידום השימוש ב-Arab Voice בקרב אנשי תקשורת באמצעות חשיפתו ברשתות החברתיות ומציעה מתוכו לאנשי תקשורת מרואיינים המתאימים לנושאים העומדים על סדר היום.

פחות

+ הצפת קולות ברשתות החברתיות - ACT!

הלחץ המקצועי והעלאת המודעות שמדד הייצוג והעבודה הישירה מול העיתונאים והמנהלים בתקשורת הוא רק נדבך אחד בעבודה של סיכוי-אופוק לקידום הייצוג התקשורתי. בשנת 2018 יזמנו את פרויקט Act שמציף ברשתות החברתיות את סוגיית ייצוג הערבים בכלי התקשורת ויקרא לאקטיביזם של הציבור בנושא. ידוע שכלי התקשורת רגישים וחשופים לביקורת ותלונות של קהל הצופים והמאזינים שלהם - המיזם הזה נועד לתת כלים ויכולות גם לקהל הערבי לפנות ישירות לכלי התקשורת ולעיתונאים ולהפעיל עליהם לחץ ודרישה לקבל סיקור וייצוג הוגנים.

קראו עוד

במסגרת הפרויקט, סיכוי-אופוק הקימה עמודי פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר ייעודיים, שם אנו מציפים סיפורים חשובים הנוגעים לחברה הערבית בעברית וחושפים מקרים של הדרה או אפלייה בתקשורת. תוכן זה עוסק בסיפורי הצלחה מהחברה הערבית אשר מודרים מהתקשורת, ביקורת על סיקור שלילי או לא הוגן שעלה בעיתונות, הצפה של תוכניות שמדירות באופן שיטתי ערבים, טורי דעה של אזרחים מודאגים או משפיענים ערבים מעניינים ועוד. מטרת הפרויקט לעודד את הציבור הרחב להתעניין בסוגיית ייצוג הערבים בתקשורת ולהניע פעילות אקטיביסטית לשיפר הייצוג והסיקור של החברה הערבית בתקשורת.

במסגרת הפרויקט, סיכוי-אופוק הקימה עמודי פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר ייעודיים, שם אנו מציפים סיפורים חשובים הנוגעים לחברה הערבית בעברית וחושפים מקרים של הדרה או אפלייה בתקשורת. תוכן זה עוסק בסיפורי הצלחה מהחברה הערבית אשר מודרים מהתקשורת, ביקורת על סיקור שלילי או לא הוגן שעלה בעיתונות, הצפה של תוכניות שמדירות באופן שיטתי ערבים, טורי דעה של אזרחים מודאגים או משפיענים ערבים מעניינים ועוד. מטרת הפרויקט לעודד את הציבור הרחב להתעניין בסוגיית ייצוג הערבים בתקשורת ולהניע פעילות אקטיביסטית לשיפר הייצוג והסיקור של החברה הערבית בתקשורת.

לעמודים של אקט הייתה השפעה במקרים רבים, בהם העמודים הניעו גולשים ערבים ויהודים לפעולה כנגד אמירות מסיתות וגזעניות בתקשורת, הדרה של ערבים מתכניות מובילות, או מקרים חמורים אחרים. קמפיינים אלו הובילו במקרים רבים למאות מכתבי תלונה ששלחו גולשים ולתגובות רשמיות של ערוצי תקשורת, ואף להעלאות מודעות ציבורית.

פחות

+ הכשרות למומחים ומשפיענים ערבים!

נוסף על עידוד המעורבות האזרחית בתחום הייצוג ההולם, סיכוי-אופוק מפעילה הכשרות למשפיענים ערבים ברשתות החברתיות ובתקשורת. כך למשל הפעילה העמותה סדנאות טוויטר לאקטיביסטים מתחומים שונים מהחברה הערבית במטרה לעודד אקטיביסטים ערבים להשתמש ברשת הטוויטר ככלי לשינוי חברתי ולהצפה של הסוגיות הבוערות ביותר עבורם, מאחר שהטוויטר היא זירה שבה פועלים רבים מהעיתונאים בישראל. סיכוי-אופוק מפעילה גם תכניות הכשרות נוספות, כמו קורס לדוברים ערבים מהרשויות המקומיות וארגוני החברה האזרחית על עבודה והצפת סיפורים מול תקשורת בעברית.

קראו עוד

+ הגדלת שיעור העובדים הערבים בתקשורת!

שינוי ראוי בייצוג התקשורתי של האזרחים הערבים אינו יכול להישען רק על אנשי תקשורת יהודים שמזמינים דוברים ערבים להתראיין ומסתכלים על החברה הערבית מבחוץ, אלא חייב לכלול גם ייצוג של אנשי תקשורת ערבים בתוך כלי התקשורת עצמם. על כלי התקשורת לוודא שישנו ייצוג הולם של אנשי צוות ערבים בכל מרכיבי העבודה העיתונאית המערכתית החל בכתבים ומגישים, דרך מפיקים, צלמים או עורכים ועד לתחקירנים.

קראו עוד

כיום, מערכות חדשות רבות כוללות בעיקר אנשי צוות יהודים, לרוב תושבי מרכז הארץ שגם אם היו מאוד רוצים, אין להם את הגישה ואת ההיכרות שיש לערבים עם החברה הערבית. אולם, כדי לייצר מדיניות סיקור הוגנת ושוויונית כלפי החברה הערבית, על האנשים הנמצאים במוקדי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות להיות חלק מאותה חברה. כאשר ערוץ תקשורת מעוניין לקדם סיפורים עם פרספקטיבה אמינה ומדויקת על החברה הערבית, עליו להעסיק עיתונאים שיש להם היכרות אמיתית עמה.

שילובם של עובדים ערבים בכלי התקשורת ישפיע על כל רמות הסיקור, החל ממציאת מרואיינים מתאימים וכלה בהחלטות עריכה הכוללות בחירת כתבות או הזווית שבה הן מוצגות. בנוסף, אחד החסמים לייצוגם של הערבים בכלי התקשורת הוא חוסר האמון השורר בין האזרחים הערבים לתקשורת היהודית. לאור שנים רבות של סיקור לא הוגן ולא מקצועי מצדה, אזרחים ערבים רבים אינם רוצים לשתף פעולה עם התקשורת בעברית וחוששים כי דבריהם יעוותו או יוצגו באור לא הוגן. שילובם של עובדים ערבים בכלי התקשורת בעברית עשוי לפתור חסם זה, לשפר את התקשורת בין הצדדים ואת יחסי האמון ביניהם.

לאחר שנים של לחצים וביקורת ציבורית, כולל עבודה אינטנסיבית שלנו לצד שותפינו לפרויקט מדד הייצוג ב”עין השביעית”, גם העורכים הבכירים הבינו שאי אפשר שבאולפן ימשיכו לשבת רק יהודים. בשנת 2021 חברת חדשות12 הודיעה על מינויו של העיתונאי הערבי, מוחמד מג׳אדלה, לפרשן קבוע בערוץ, בשורה משמחת מאוד, אבל יותר מכך – בהישג משמעותי במאבק על הגדלת נוכחותם של מרואיינים, פרשנים ועיתונאים ערבים בפריים טיים, ובעיקר בשבירת הנורמה הארכאית למנותם לרוב לתפקידים טכניים של צילום או הקלטה, נורמה שאנחנו בסיכוי-אופוק פעלנו ופועלים תקופה ארוכה לשנות. ב-2021 ראינו בנוסף למינוי מג’אדלה גם גל משמח של הופעות ומינויים של עיתונאים ופרשנים ערבים וערביות בכלי תקשורת רבים, בהם גם חדשות 13 ,ידיעות אחרונות, גלובס ועיתון הארץ שיזם את פרויקט “הארץ21 “לקידום עיתונאים ערבים.

אחת התגובות שחזרה על עצמה שוב ושוב סביב מינוי מג׳אדלה היתה שמדובר במינוי “מרענן” ובדמות רהוטה ומעניינת. התגובות האלו מקפלות בתוכן את הצמא של צופים רבים, ובעיקר של צופים ערבים המהווים חלק לא מבוטל מצרכני החדשות בערוצים בעברית, לראות ולשמוע דמויות חדשות המביאה לפריים טיים זוויות והתייחסויות מגוונות, ולא רק קולות הגמוניים בחברה הישראלית.

פחות

שאלות נפוצות



בתקשורת הערבית אין ייצוג הולם ליהודים, למה צריך ייצוג לערבים בתקשורת בעברית? יש להם תקשורת משלהם

למה חשוב שמרואיינים ערבים ידברו גם על נושאים שלא קשורים בחברה הערבית?

מה הקשר בין ייצוג וסיקור בתקשורת לבין קידום שוויון ושותפות בין יהודים לערבים?

Silence is Golden