קידום הכנסות עצמיות לרשויות מקומיות ערביות

משאבים ושירותים מרכזיים של המדינה מועברים לאזרחים דרך הרשויות המקומיות – משאבי החינוך, הרווחה, התכנון, המרחב הפיזי הציבורי ועוד. זה זמן רב ברור שמצבן הכלכלי הגרוע של הרשויות המקומיות הערביות מונע מהן לספק שירותים לאזרחים הערבים באופן שוויוני ביחס לאזרחים היהודים. על רקע זה החלטנו, ביחד עם מרכז אינג'אז, לחקור לעומק את מקורות המימון של הרשויות המקומיות הערביות במחקר: מגירעונות ותלות לאיזון וצמיחה.

המחקר העלה תמונה קשה וחד משמעית: סך מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות הערביות נמוך באופן משמעותי ביחס למקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות היהודיות. מציאות זו פוגעת קשה בתפקודן של הרשויות המקומיות הערביות וגורמת באופן ישיר לאי שוויון חריף באספקת שירותי המדינה לאזרחים הערבים.

המחקר גילה שפער זה בהכנסות הוא תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית. מדיניות זו עיצבה במשך 65 שנה מרחב פיזי שבו מקורות ההכנסה העיקריים של רשויות מקומיות – נכסים מניבי ארנונה כגון אזורי תעשייה ומסחר, מתקני תשתית, כלכלה מקומית, משרדי הממשלה ועוד – הוקמו ופותחו כמעט אך ורק ביישובים היהודיים או בתחומי שיפוטם.

זאת ועוד – במשך שנים נשמעה הטענה כי הסיבה למיעוט מקורות הכנסה של הרשויות הערביות היא שיעור גבייה נמוך של ארנונה. המחקר אכן מצא שיעור גבייה נמוך יותר, אבל הפריך באופן חד משמעי את הטענה כי זו הסיבה המרכזית למיעוט מקורות ההכנסה. נדגיש כי בצל מדיניות אפליה ממושכת כלפי היישובים הערביים, הטענה שמצבם הוא תוצאה של אי גביית ארנונה, לא רק שאינה נכונה, אלא מהווה האשמה של הקורבן.

ראוי לציין שמשרדי האוצר והפנים מודעים למצבן הכלכלי הקשה של הרשויות הערביות, הצהירו פומבית על אחריות המדינה בעניין ונקטו בשנים האחרונות מספר צעדי מדיניות ראשוניים. אך מאמצים אלה לא היתרגמו למדיניות ממשלתית מחוללת שינוי, ובוודאי לא הצליחו עד כה לשפר את מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות הערביות.

בעוד האחריות למצבן הכלכלי הגרוע של הרשויות הערביות מוטלת בעיקר על הממשלה, הפתרון מונח לפתחם של הממשלה והרשויות המקומיות הערביות יחדיו.

כחלק מפעילותנו בתחום זה הצגנו בשנת 2014 את עמדתנו בפני שלושת ועדות החקירה בנגב שהקים שר הפנים. חלוקת ההכנסות עליה הכריז שר הפנים תביא לשינוי משמעותי בהכנסות של הרשויות המקומיות הערביות בנגב, שהיו חלק מועדות החקירה. עם זאת, יש לציין כי הרשויות הערביות קיבלו בממוצע, פר תושב, כמחצית ממה שקיבלו הרשויות המקומיות היהודיות. פעילות זו הייתה פרי שיתוף פעולה עם יוזמות קרן אברהם, מרכז אינג'אז, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ושתיל.