קידום שוויון בתעסוקה בשוק הפרטי

נכון לשנת 2017, שיעור התעסוקה מקרב החברה הערבית עומד על 42.5% בלבד, כ-20% פחות מהממוצע הכללי בישראל העומד על 61.1%. מציאות זו פוגעת ברווחתם של האזרחים הערבים ובחוסנה של הכלכלה הישראלית.

בפני היעד של שילוב יותר עובדים ערבים בשוק התעסוקה הפרטי ניצבים חסמים חזקים, רבים ומגוונים, אשר מקטינים את היצע העובדים הערבים והנגישות שלהם לשוק התעסוקה. חסמים מסוג זה מקבלים מענה חלקי בהשקעות ממשלתיות בהשכלה, תשתיות תחבורה, בינוי מעונות יום וכדומה. אך מאמצים אלה, חשובים והכרחיים ככל שיהיו, אינם נותנים מענה לביקוש הנמוך לעובדים ערבים בשוק הפרטי, הנובע בעיקרו מאפליה על רקע לאומי. אפליה זו מוזנת על ידי הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך, והנטייה האוניברסליות של מעסיקים בכל מקום להעדיף עובדים הדומים להם.

אם לא ייעשו מאמצים להסיר החסם העיקרי ורב-העוצמה הזה, המשק הישראלי ימצא את עצמו עם היצע גדל והולך של עובדים ערבים, המבקשים ומוכנים להיכנס לשוק תעסוקה שלא מוכן לקלוט אותם.

לבעיה החמורה הזאת יש פתרון שכבר נוסה בהצלחה במדינות אחרות: שימוש ברכש הממשלתי, כלומר בעשרות מיליארדי שקלים בשנה המועבר בכל שנה מתקציב המדינה לחברות בשוק הפרטי באמצעות מכרזים ממשלתיים, על מנת לעודד את הביקוש לעובדים מקבוצות מוחלשות בשוק הפרטי.

זהו כוח קניה עצום שבאמצעותו ניתן לעודד חברות פרטיות להעסיק עובדים ערבים. אנו פועלים מול משרדי הממשלה כדי לבצע שני תיקונים במנגנון הרכש הממשלתי:

2. טופס דיווח: חברות שמגישות מועמדות למכרזי רכש ממשלתי ידרשו למלא טופס שבו ידווחו על מספר העובדים הערביים בכל הדרגים המקצועיים בחברה, ועל הצעדים שהחברה נוקטת לקידום עסקת עובדים ערביים.
4. מתן העדפה לחברות המעסיקות עובדים ערביים: חברות שמקיימות ייצוג הולם של עובדים ערבים יזכו לניקוד על כך במכרזי הרכש הממשלתיים. צעד זה יעניק להן יתרון על פני חברות שלא עומדות ביעד, ויתמרץ חברות שאינן עומדות ביעד להעלות את מספר העובדים הערביים המועסקים בהן.

במסגרת עבודתנו, פרסמנו מחקר מדיניות ומחקר כלכלי שבחן את הכדאיות של צעדי המדיניות. שני המסמכים הושקו בוועידה הכלכלית של החברה הערבית שהתקיימה בנובמבר 2016 בנצרת. בהמשך לפרסום המחקרים אנחנו מקיימים מהלכי אדבוקציה מול משרדי הממשלה על מנת לקדם את הנושא.