אזורי שוויון

רקע

פרויקט "אזורי שוויון" של עמותת סיכוי נולד מתוך הבנה עמוקה שקידום שוויון בין האזרחים הערבים והיהודים בישראל מחייב פעולה לקידום הקצאה שוויונית גם ברמה האזורית. הבנה זו נשענת על שלושה יסודות: ראשית, חלק משמעותי ממשאבי המדינה נמצא ברמה האזורית: הקרקע, תשתיות התחבורה, תשתיות התעסוקה, איכות הסביבה, התיירות ועוד. שנית, רבות מההחלטות על הקצאת משאבים אלו מושפעות ברמה האזורית על ידי ראשי הרשויות המקומיות עצמם ותוך כדי עבודה משותפת שלהם עם מקבלי ההחלטות בשלטון המרכזי. שלישית, שכנות טובה וכבוד הדדי הם גורמים בעלי השפעה מכרעת על שגשוגן ואיכות חייהן של האוכלוסיות במרחב.

חשוב לציין כי פרויקט "אזורי שוויון" צמח ממודל הפעולה שהצמיחה סיכוי בוואדי עארה בין השנים 2011 – 2007 ואשר תכליתו הייתה הקמתן של מסגרות לשיתוף פעולה אזורי בין ישובי הוואדי והאזור, יהודים וערבים. במסגרתו נמצאים 2 אזורי תעסוקה בתהליכי תכנון, עמותת תיירות משותפת פעילה ומתפקדת היטב ועוד.

מתווה לשיתוף פעולה יהודי-ערבי בין רשויות מוניציפליות מקרה ואדי עארה

כתבה שהתפרסמה ב"הארץ": שיתוף פעולה חדש בין יהודים לערבים בוואדי ערה

"אזורי שוויון" פועל ליצירת שיתופי פעולה מהותיים, משמעותיים וברי קיימא בין יישובים יהודים וערבים הנמצאים באותו מרחב. הפרויקט פועל להסרת חסמים ובניית יחסים המושתתים על אינטרסים משותפים של ראשי רשויות מקומיות ואזוריות, ערבים ויהודים, אנשי מקצוע ברשויות, תושבים וארגוני חברה אזרחית אשר יחד ובהובלת סיכוי בונים מסגרות קבע אזוריות, משותפות ובנות קיימא. תכליתן  לזהות, לארגן מהלכי פעולה ולפעול באורח מעשי למען סיפוק הצרכים המשותפים וחלוקה שוויונית של משאבי האזור. פעולות אלה עשויות לתרום רבות להפחתת המתח בין יהודים לערבים אזרחי המדינה, ליצירת מנופים לפיתוח כלכלי משותף, להסדרת נזקים סביבתיים הפוגעים באוכלוסיות ולקידום חיים משותפים המושתתים על כבוד הדדי.

הפרויקט ממומן ע"י זרוע הקונגרס האמריקאי – USAID, במסגרת מענק של 3 שנים.

זמן הווה

במסגרת פרויקט "אזורי שוויון" הוקמו שני פורומים של ראשי רשויות מקומיות ואזוריות בשני אזורים בארץ. באזור הצפון (נצרת-עמק יזרעאל) הוקם פורום ראשי רשויות אזורי משותף ובו תשע רשויות (נצרת, מוא"ז עמק יזרעאל, אכסאל, כפר תבור, יפיע, מגדל העמק, דבוריה, עפולה ובוסתן אל-מרג'). הפורום השני ("פורום שותפות אזורית") מורכב משבע רשויות בדרום המשולש-השרון (כפר קאסם, ראש העין, מוא"ז דרום השרון, כפר ברא, כוכב יאיר, ג'לג'וליה וטירה).

ככלל, פורום ראשי הרשויות המשותף מתכנס, בכל אזור, אחת לשלושה חודשים מתוך אמונה ביתרון שבטיפול משותף בסוגיות הבוערות ברמה האזורית. הסוגיות העיקריות שהועלו ע"י ראשי הרשויות בפורומים השונים הן הקמה ו/או הרחבת אזורי תעסוקה משותפים, טיפול במפגעי איכות הסביבה, קידום תחבורה ציבורית, טיפול במערך הדרכים האזורי ותיירות אזורית משותפת.

על מנת לקדם פתרונות אזוריים משותפים לסוגיות אלו הקמנו קבוצות עבודה מקצועיות וספציפיות לכל נושא. קבוצות אלו מורכבות מאנשי מקצוע, מנכ"לים ומהנדסים – עובדי הרשויות. שיטת עבודה זו מבטיחה טיפול מקצועי בסוגיות כמו גם בניית מסגרות קבע במטרה להמשך שיתוף פעולה אזורי ערבי – יהודי גם לאחר סיום הפרויקט ובאופן בלתי תלוי בבחירתם או אי-בחירתם המחודשת של ראשי הרשויות.

אזורי תעשיה:

אזורי תעשיה הינם מקור הכנסה משמעותי עבור הרשות המוניציפאלית. למעשה, רק 2.4% מאזורי התעשיה בישראל נמצאים בישובים ערביים. לדבר השפעה מכרעת על אפשרויות התעסוקה של האזרחים הערבים, על סיכויי הישובים הערביים להשיג יציבות כלכלית ועל אי שוויון מרחבי. הדבר הופך קריטי ככל שהממשלה מקצצת בתקציבי השלטון המקומי והפער בין ישובים ערביים ליהודיים הולך ומעמיק בכל תחומי החיים. מצ"ב מאמר של מנהלי הפרויקט אודות ההכרח בהקמתם של אזורי תעסוקה משותפים : הסיכוי לייצובן הכלכלי של הרשויות הערביות – אזורי תעסוקה משותפים

תחבורה ציבורית:

ברובם המכריע של הישובים הערביים אין תחבורה ציבורית ראויה לשמה והאי שוויון ביחס ליישובים יהודים הוא גדול ביותר. במקרה הטוב יש קו אוטובוס שעובר מסביב לישוב או לעיתים נדירות יותר עובר על ציר מרכזי אחד בתוך הישוב. ממחקר שביצעה עמותת סיכוי : מחסמים לסיכויים : תחבורה ציבורית בישובים הערביים עולה באופן ברור שהמדינה החלה להשקיע בתחבורה ציבורית בישובים הערביים רק בשנים האחרונות מתוך מגמה ברורה לצמצם פערים קיימים ולהנגיש תחבורה ציבורית לתושבים ערבים. לתחבורה ציבורית נגישה יש השפעה עצומה על נגישות לתעסוקה, השכלה גבוהה, שירותי בריאות ובילוי. במסגרת פרויקט אזורי שוויון אנו עובדים יחד עם קבוצות עבודה הממונות ע"י הרשויות בכדי לקדם תחבורה ציבורית אזורית וסגירת הפערים בתחום חיוני זה.

איכות הסביבה:

איכות החיים בכלל והסביבה בפרט עולה למודעות תושבי המדינה יותר ויותר – וטוב שכך; מדובר באיכות האויר שאנו נושמים, המים אותם אנו שותים והאדמה בה אנו מגדלים את מזוננו. סוגיות בנושא זה משותפות מעצם טבען והשלכותיהן משפיעות על מספר רשויות הנמצאות באזור גאוגרפי נתון. כך למשל, העדר פתרונות לבעיות הקשורות "לפתרונות קצה" מייצרות קפאון ביכולתו של היישוב לגדול ולהתפתח, מצוקה אשר באה לידי ביטוי בעיקר בישובים הערביים. מכאן החשיבות הרבה בעצם הנחת מסד של שותפות בין הרשויות השונות. כך למשל בצפון, בשל בעיות אקוטיות ברמה הסביבתית, החליטו ראשי הרשויות בליווי סיכוי, לקדם פתרון של הקמת איגוד ערים לאיכות סביבה משותף. סיכוי מובילה הסכמה זו, בונה מסד נתונים אזורי מקצועי בתחום ומגבשת יחד עם המשרד להגנת הסביבה והרשויות פתרון מוסכם.

תיירות אזורית משותפת:

מרכיב התיירות של פרויקט אזורי שוויון הוא היחיד שאינו מתבצע ברמת ראשי הרשויות אלא ע"י תושבים למען תיירות – ובזה יחודו. אנו מגבשים קבוצות של תושבים ויזמים מקומיים במטרה להצמיח עמותת תיירות אזורית משותפת לערבים ויהודים שתהווה מסגרת קבע לקידום נושא התיירות באזור. המודל תוכנן במתכונת של מודל כלכלי המניע מהלכים והשקעות. כך, הנסיון של סיכוי בואדי עארה וג'יסר א-זרקא מלמד שהתנועה התיירותית פותחת  אופקים כלכליים ומעודדת תושבים ליזמות אישית שמהווה מקור הכנסה עבור אנשים רבים. עוד אנו יודעים כי לתנועה תיירותית היכולת ליצור גאווה מקומית, לבנות שייכות אזורית ולקדם שותפות ערבית-יהודית ברמה האזורית. בשנת 2013 השיקה סיכוי בשותפות עם קבוצת התיירות באזור המשולש הדרומי את המיזם התיירותי הנסיוני "קסם הרמדאן" אשר כבר הביא לאזור מאות תיירים שחוו את קסמו היחודי של האזור ואת מנהגי חודש הצום המוסלמי. המיזם חשף תיירים רבים לישובים הערביים והיהודיים באזור הפורום וייצר תנועה כלכלית שממנה נהנו שכבות רבות בחברה המקומית.

.