"חברי הכנסת הערבים לא עושים כלום עבור האזרחים הערבים" – כמה פעמים שמעתם את השקר הזה?

את הטענות האלה מפיץ הימין כבר 15 שנה, בניסיון לצמצם את הלגיטימיות של הנציגות הפוליטית של החברה הערבית. אבל אנחנו בעמותת סיכוי-אופוק יודעים את האמת – כארגון שעובד צמוד עם חברי כנסת, נמצא בוועדות הכנסת ומשתתף בישיבות עם פקידי ממשלה בכירים באופן אינטנסיבי וקבוע.

רוצים את האמת? אנחנו פה לספר לכם:

העברת תכנית 550 לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הערבית

חברי הכנסת הערבים נאבקים כבר שנים ארוכות באפלייה הקיימת נגד האזרחים הערבים והרשויות המקומיות הערביות בישראל בכל הנוגע לתקציבים ממשלתיים ולמשאבים ציבוריים. מאבק זה נשא פרי בסוף 2015 כאשר עברה בממשלה החלטה 922, תוכנית בת חמש שנים לפיתוח כלכלי ואורבני ביישובים הערביים, שכללה הקצאה של כ-10 מיליארד ש"ח, לצד הכרה באפליה הקיימת וניסיון לקדם שינוי באמצעות תיקונים במנגנוני ההקצאה התקציביים בשורה של תחומי מדיניות.

האתגרים ליישום החלטת הממשלה היו רבים מאחר שמשרדי הממשלה לא טיפלו בחסמי עומק רבים שפגעו ביישום מוצלח של התוכנית. כתוצאה מכך, תחומים רבים שבהם עסקה לא הגיעו לידי מיצוי והתקציב בהם לא נוצל עד תום, גם לאחר שהתכנית הוארכה בשנה. בנוסף, למרות יתרונותיה של תוכנית 922, התוכנית התמקדה בעיקר בתחומים הקשורים ישירות לתחום התעסוקה, ולא טיפלה בתיקון האפליה העמוקה בשורה של תחומים חברתיים, תרבותיים וסביבתיים. כך למשל, התוכנית כמעט שלא נגעה בסוגיית שירותי הרווחה, שהיא קריטית לחברה הערבית כיוון ששיעור הנזקקים לשירותי הרווחה בה הוא גבוה ביותר. 

מתוך הבנה של מצב זה, הצליחו הח"כים הערבים בשנת 2021 להביא לאישור תכנית ההמשך – החלטת ממשלה 550 – המעגנת הקצאה של תקציב בהיקף של כ-30 מיליארד שקלים לחברה הערבית. התכנית מייצרת המשכיות לתיקונים טובים שכבר החלו, כוללת הקצאה שוויונית של משאבים גם בתחומים חברתיים, תרבותיים וסביבתיים, שלא נכללו בתוכנית הקודמת ואף שואפת לפתור חסמים מקצועיים בתחומים שכבר הוצע בהם תיקון תקציבי.

מאבק הח"כים הערבים באלימות, באלימות מינית ובפשיעה

האלימות והפשיעה הגואות בחברה הערבית מקבלות ממדים של אסון חברתי בשנים האחרונות, שתוצאותיו הקשות משפיעות על כל תחומי החיים. בעוד שבשנת 2013 נרצחו 56 אזרחים ערבים, ב-2018 מספרם עלה ל-75 וב-2021 כבר עמד על 126 נרצחים. כך, בתוך שמונה שנים, יותר מהוכפל מספר הנרצחים בחברה הערבית. נציגי החברה הערבית בכנסת לקחו את המנדט שהוטל עליהם לייצג את האזרחים הערבים בסוגיה זו ופעלו למיגור האלימות בכל אמצעי שעמד לרשותם, באופוזיציה ובקואליציה.

⭕ חברי הכנסת הערבים הצליחו להציב את נושא האלימות בראש סדר היום של הכנסת כאשר לחצו להקמת ועדה פרלמנטרית ייעודית למיגור האלימות בחברה הערבית. ח"כ מנסור עבאס נבחר ליו"ר הועדה והיא קיימה כ-20 ישיבות וקידמה המלצות מדיניות חשובות בנושא. 

⭕ בנוסף, בעקבות עבודתם של הח"כים הערבים בנושא זה, משרד המשפטים הציג מתווה להתמודדות עם עבירות הנשק הבלתי חוקי הכולל הקמת מנגנון לתיאום בין הגורמים השונים בממשלה האמונים על האכיפה וקידום החמרה בענישה על רכישת חלקי נשק.

⭕ חברי הכנסת הערבים גם עמדו בחזית המאבק הציבורי למיגור האלימות והפשיעה: הם השתתפו ואירגנו מחאות ציבוריות כמו תהלוכת האמהות למען החיים וכן קיימו הפגישות ומעקב עם ראש הממשלה ושר המשפטים לבניית תוכנית עומק למאבק בפשיעה ובאלימות. בעקבות המחאות והפעולות הציבוריות האלה, בנובמבר 2019 הוקם צוות המנכ"לים הבינמשרדי שגיבש את התוכנית הממשלתית למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית.

⭕ נוסף לכל אלו, העבירו הח"כים הערבים בקריאה ראשונה את התיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, המחייב גברים אלימים לקבל טיפול לפני שחרורם, שנוסח על ידי ח"כ עאידה תומא-סלימאן. בשל כך, ההצעה תוכל להתקדם לקריאה שנייה ושלישית בכנסת הבאה. בנוסף, הועבר חוק האזיק האלקטרוני להגנה על נשים נפגעות אלימות, המחייב ענידת אזיק אלקטרוני ושליחת התראה לאישה מאויימת במצב שבו התקרב גבר אלים לאזור שהותה, ומאפשר לה לבקש סיוע מיידי מהרשויות. בזכות עבודות אלו ועוד, הושגו תוספות מימון למקלטים לנשים נפגעות אלימות, הוקם מקלט חדש לנשים בבידוד ובוועדת הכספים הוחלט להעביר 100 מיליון ש"ח למאבק באלימות נגד נשים.

⭕ בזכות עבודת הח"כים בוועדה לקידום מעמד האישה אושר תקציב של 5 מיליון שקלים עבור הקמת ארבעה חדרים אקוטיים חדשים בבתי חולים, אשר נותנים מענה ראשוני לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אחד מהחדרים הוקם לראשונה בבית חולים בחברה הערבית – בבית החולים האנגלי בנצרת. בנוסף, הצעת החוק שעליה חתומה ח"כ עאידה תומא סלימאן להרחבת הסיוע המשפטי לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית עברה בקריאה טרומית.

עבודתם הפרלמנטרית של הח"כים הערבים

בכנסת ה-24 מפלגת רע"ם בחרה באופן חסר תקדים לקחת חלק בקואליציה. כתוצאה מכך, נוצר מצב תקדימי שבו כמחצית מחברי הכנסת הערבים לקחו חלק בקואליציה, ומתוקף עבודתם זו וההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתמו הצליחו להביא לשורה של הישגים, בהם אישור תוכנית חומש לצמצום פערים בחברה הערבית (החלטת ממשלה 550) וכן הכרה ב-3 כפרים לא מוכרים בנגב. המחצית השניה של חברי הכנסת הערבים ישבו באופוזיציה וגם משם פעלו במרץ למען החברה הערבית, והביאו להישגים רבים. גם בשנים קודמות, כאשר מרבית חברי הכנסת הערבים ישבו באופוזיציה, ניתן היה לראות כי הם נמצאים בחזית העשייה הפרלמנטרית כאשר שוב ושוב ח"כים ערבים היו שיאני השימוש בסל הכלים האופוזיציוני הכולל שאילתות, הצעות לסדר יום, יוזמה של דוחות מחקר ועוד.

יותר מ-97% מהצעות לסדר שהגישו הח"כים הערבים במסגרת הקדנציות שלהם בכנסות האחרונות התמקדו בשיפור חייהם של האזרחים הערבים בישראל והאזרחים בכלל. רק 3% מהצעות לסדר שהגישו הח"כים הערבים נגעו לנושאים לאומיים ולכיבוש, וזו לא רק זכותם אלא חובתם – הן כחלק מהעם הפלסטיני והן כמנהיגים המחוייבים לקידום צדק ושלום. להבנה מעמיקה יותר של הנושא צפו בכתבה של עקיבא נוביק בנושא זה ובבדיקה שערכו ביוזמות אברהם. 

גם בהצעות החוק נרשם רוב מוחלט לעיסוק בנושאים חברתיים: 91% מהצעות החוק שעליהן היו חתומים הח"כים הערבים עסקו בסוגיות חברתיות כמו חינוך, תחבורה וקצבאות, כך לפי הבדיקה האחרונה של יוזמות אברהם.

האמת היא, שעיקר עיסוקם של הח"כים הערבים נוגע לבעיות מהם סובלים האזרחים הערבים והם הציפו באופן אינטנסיבי את הטיפול ההכרחי באפליה ממנה סובלים האזרחים הערבים בכל תחומי החיים. הם גם פעלו באופן משמעותי בסוגיות חברתיות אחרות ועסקו בקידום והרחבת השירותים שהמדינה מעניקה לכל האזרחים – כמו חינוך ובריאות. למעשה, לפי מחקר בנושא, הח"כים הערבים הגישו הכי הרבה הצעות חוק בנושאים חברתיים, יותר מכל גוש מפלגות אחר. רוצים לשמוע עוד על המחקר שנעשה על ידי נעמי היימן ראש? ליחצו כאן.  

הח"כים הערבים גם מובילים בשימוש בשאילתות – בכנסת ה-24 הובילה הרשימה המשותפת בכמות השאילתות הממוצעת לח"כ. לפי הבדיקה של אתר שקוף, שבעה חברי כנסת מהאופוזיציה הגישו מחצית מ-1,600 השאילתות שהוגשו בכנסת ה-24, בהם ארבעה ח"כים ערבים. 

גם בכנסת ה-23 הובילו ח"כים מהרשימה המשותפת בשימוש בכלי הזה, יותר מכל מפלגה אחרת. שאילתות הן כלי יעיל במיוחד לפיקוח על הממשלה: הן כלי שמחייב את משרדי הממשלה לדווח על צעדי המדיניות שלהם, ולוודא שהם משרתים את האינטרס הציבורי הרחב ונעשים באופן שוויוני. 

בנוסף, בכנסות קודמות חברי הכנסת הערבים הובילו במספר הנאומים במליאה והיו בין הסיעות שיזמו הכי הרבה הצעות לסדר היום בכנסת – כלי פרלמנטרי בעל עוצמה להנעת הממשלה לפעולה ולהעלאת נושאים לסדר היום הציבורי – שני תפקידים מרכזיים של חברי הכנסת. קראו עוד על הנושא במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

פעילות הח"כים הערבים במשבר הקורונה

משבר הקורונה שפרץ בישראל בתחילת שנת 2020 היה אחד מהמשברים הבריאותיים והכלכליים החמורים שידעה המדינה, והוא השפיע על החברה כולה. טיפול הממשלה בהשלכות משבר הקורונה על החברה הערבית היה כושל במיוחד – ביישובים הערבים לא היו מספיק מתחמי "היבדק וסע" ולא הייתה הסברה אפקטיבית בערבית. דווקא ביישובים הערבים – שבהם יש נגישות נמוכה לשירותי בריאות, שיעורי ההדבקה היו גבוהים ושיעורי החולים במחלות הרקע היה גבוה במיוחד – היה מחסור אדיר במתחמי בדיקות. המשבר הכלכלי הכה אף הוא בעוצמה מוגברת – גם בימי שגרה, החברה הערבית ענייה ומוחלשת יותר, כתוצאה מאפליה ארוכת שנים ולכן סגירת עסקים ואובדן מקומות עבודה פגעה באזרחים הערבים באופן מיוחד. מה עשו הח"כים הערבים עבור החברה הערבית?

💉 ח"כים ערבים היו בחזית המאבק כאשר הקימו את ועדת המאבק בקורונה בחברה הערבית בראשות ח"כ אמטאנס שחאדה, פעלו מול הגורמים הרלוונטיים להוספת תחנות בדיקה ביישובים הערביים, הנגישו את שירותי הבריאות לקהילה הערבית וכן קיימו פגישות וביקרו ביישובים הערביים ובתחנות בדיקת הקורונה שפעלו על מנת לוודא את תקינותן. כך לדוגמה, לאחר פניית חברי הכנסת הערבים החלה קופת חולים כללית במבצע בדיקות קורונה בכפרים הלא מוכרים בנגב, שם חיים כ-100 אלף אזרחים שהנגישות שלהם לשירותי בריאות היא הנמוכה בארץ. 

🚑👩‍⚕️צוותי הרפואה עבדו ימים כלילות במהלך משבר הקורונה, וכולנו הוקרנו להם תודה על כך. אך אלו מהם שנחשפו לחולה מאומת או נדבקו בנגיף ונאלצו לצאת לבידוד, לא קיבלו הכרה בימי הבידוד כימי עבודה בשכר, אלא נאלצו לקחת ימי מחלה על חשבונם. חברי הכנסת הערבים פעלו לשנות מצב זה והשיגו הסכם לתשלום משכורות מלאות לצוותים הרפואיים עבור ימי הבידוד. לצד זאת, הם לחמו עבור הרופאים המתמחים, שקורסים תחת משמרות שיכולות להגיע עד 26 שעות ברצף, והביאו לקביעתה של תוכנית להפחתת שעות העבודה שלהם ושיפור תנאי עבודתם.

👩‍💼 משבר הקורונה פגע לא רק בצוותי הרפואה, אלא גם במגזר העסקי והעובדים המוחלשים ביותר הם אלו שנפגעו ביותר. כך למשל, מטפלות המשפחתונים שיצאו ממעגל העבודה ואיבדו את מקור הכנסתן במהלך הקורונה. עבור 4,000 מטפלות המשפחתונים, הצליחו חברי הכנסת הערבים להשיג פיצוי לאובדן הכנסות. הח"כים הערבים גם תמכו בשביתת העובדות הסוציאליות ובזכות עבודתם זו, הוגדרו העו"סיות כעובדות חיוניות ואף נחתם עמן הסכם עבודה חדש שהבטיח להן תנאי העסקה טובים יותר. בנוסף לכל אלו, פעלו הח"כים הערבים להעברת חוק פיצוי לעובדים בתקופת בידוד ופעלו להוריד את גיל המענק לעצמאים מ-28 ל-20.

👩‍💻עצמאי? אחרי שנים שבהם חברי הכנסת נאבקו למצוא פתרון שיאפשר תשלום דמי אבטלה לעצמאים הצליחו ח"כ מהרשימה המשותפת להעביר בשלוש קריאות חוק שעליו חתומים ח"כ טיבי וסעדי שיאפשר מתן דמי אבטלה לעצמאים שנפגעו כלכלית בעקבות משבר הקורונה.

🤰נכנסת להריון בתקופת הקורונה? מברוכ! רק שאפשר היה לפטר אותך, אילולא עבודתם של חברי הכנסת הערבים שגרמה לביטול תקנות החירום בתקופת הקורונה שאפשרו פיטורי עובדות בהריון.

💰בעלת עסק? העסקים ברחבי המדינה נפגעו אנושות במהלך משבר הקורונה. למרות זאת, הממשלה רצתה להפסיק לתקצב את סניפי מעוף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה. לאחר פניית ח"כים ערבים, החליטה הממשלה להמשיך לתקצב את סניפי מעוף עד סוף 2021 ואף להאריך את מועד הגשת דוחות המס, המע"מ וההקלות בתשלום חשבוניות החשמל.

🚗 יש לך רכב? במענה לדרישת חברי הכנסת הערבים, פוליסות ביטוחי הרכב של מי שהפסיק לנהוג בתקופה הקורונה הוקפאו כך שבעלי רכבים לא נאלצו לשלם על כיסוי תאונות הדרכים כל עוד הרכב עומד, מבלי לגרוע מהביטוח מרכיבים אחרים בפוליסה.

פעילות הח"כים הערבים למען חינוך, תרבות, ספורט ורווחה

בזכות חברי הכנסת הערבים הושג שיתוף פעולה נדיר בין הקואליציה לאופוזיציה שאפשר את העלאת הבטחת הכנסה לקשישים של הביטוח הלאומי אשר נועדה לסייע לקשישים שידם אינה משגת, ל-600 שקלים עבור אזרח יחיד ו-800 שקלים עבור זוג. בנוסף, העבירו חברי הכנסת הערבים בקריאה ראשונה ובשותפות עם חברי כנסת  יהודים חוק שביקש להעלות את שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה.

מודאגים מזכויותיהם של בעלי מוגבלויות? חברי הכנסת הערבים הצליחו להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק עליה חתום ח"כ אבו שחאדה להנגשת השידורים הטלוויזיונים המרכזיים לחירשים ולסובלים מליקויי שמיעה שאינם יודעים את שפת הסימנים. בנוסף, פעלו חברי הכנסת למען הנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות והצליחו להעביר בקריאה ראשונה חוק המגדיר זכויות לאזרחים הסובלים ממחלות נדירות.

🧸יש לכם ילדים קטנים? הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ יוסף ג'בארין הביאה לאישור היסטורי של תקנות חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות. את החוק המסדיר פיקוח על מסגרות פרטיות הכנסת אישרה כבר ב-2018 אך יישומו נדחה משום שלא אושרו לו תקנות, עד פעילות הוועדה ב-2021. התקנות קובעות, לראשונה, סטנדרטים חשובים ואחידים לכל המעונות לפעוטות, הכוללות הסדרת מספר הילדים המרבי בכל קבוצת גיל, היחס בין מספר הפעוטות למספר המטפלים-מחנכים במעון, שטח הפעילות המינימלי המותר לכל פעוט, ההכשרה הראשונית הנדרשת בכדי להיות מועסק בתפקיד מחנך-מטפל במעון, ההדרכות וההכשרות התקופתיות שעל צוות המעון לעבור, תכנית התפתחותית חינוכית שנתית במעון, חובות עדכון הורי הפעוטות ותנאי בטיחות במעון ועוד.

⚽️🎭חברי כנסת ערבים הם שפעלו להעביר 5 מיליון ש"ח לקבוצות ספורט בליגות התחתיות ועוד 8 מיליון ש"ח למרכזים קהילתיים עבור פעילות לתלמידים ונוער מהחברה הערבית לבניית כישורי מנהיגות, הכנה לכניסה לאוניברסיטאות, השכלה אקדמית ועוד. בנוסף, הצליחו הח"כים לגייס תקציב בסך 1.7 מיליון שקלים להקמת תיאטרון ערבי.

💻גם הילדים שלך למדו מהבית בזמן משבר הקורונה? ל-30% מהמשפחות במדינה אין מחשב בבית. תכנית "מחשב לכל ילד" היתה אמורה לפתור את הבעיה, אך היא לא יושמה בזמן והלמידה מהבית נהייתה קשה עוד יותר עבור חלק לא מבוטל מהתלמידים. חברי הכנסת הערבים הפעילו לחץ במסגרת הוועדה לזכויות הילד להקדים את מועדי החלוקה וסייעו לקדם את חלוקת המחשבים ע"י משרד החינוך.

👶 בנוסף, בזמן משבר הקורונה, אחרי חודשים ארוכים בלי גן, נאלצו הילדים להסתגל מחדש. חברי הכנסת הערבים הביאו לשינוי עמדת משרד הבריאות כך שהתאפשרה כניסת הורים לשערי הגן תוך שמירה על הנחיות הבריאות כדי להקל על תקופת ההסתגלות.

🧒זוכרים שהיחידות להתפתחות הילד עמדו בפני סכנת קריסה כלכלית? ח"כ מהרשימה המשותפת תמכו במאבקם ובזכות הסכם שנחתם בין הרשויות המקומיות למשרד הבריאות, התאפשרה המשך פעילותם של כ-80 היחידות, המטפלות ביותר מ-40 אלף ילדים.

🏫מה קרה עם הנוער בסיכון בזמן משבר הקורונה? בעקבות הלחץ שהובילה הוועדה לזכויות הילד וחברי הכנסת הערבים, המסגרות לנוער בסיכון המשיכו לפעול כרגיל לאורך כל תקופת הקורונה ו-140 מיליון ש"ח הוקצו לתכנית היל"ה המספקת חינוך לעשרות אלפי תלמידים בסיכון ונשירה, מה שמנע את סגירתה.

🎒ידעתם שבעבר תלמידים דוברי ערבית לא יכלו לכתוב עבודות גמר בערבית? זאת, מכיוון שבמשרד החינוך לא היה מי שיקרא ויעריך את עבודת הגמר. לדרישת ח"כ ערבים, משרד החינוך החליט להיערך לכך שתלמידים דוברי ערבית יהיו רשאים להגיש הצעה לעבודת שכתובה בשפה הערבית, ללא צורך בהגשת תרגום נלווה לעברית. מהלך זה ילווה בהכשרתם של בודקי הצעות עבודות גמר, הן ביחידה לפיקוח על עבודות גמר והן בכלל תחומי הדעת, ויאפשר לתלמידי בתי הספר דוברי הערבית לקבל מענה בשפתם.

📓סטודנטים? חוק שיזמו חברי הכנסת טיבי תומא-סלימאן וסעדי השווה את גובה דמי הביטוח הלאומי שמשלמים סטודנטים ישראלים שלומדים בחו"ל לזה שמשלמים סטודנטים הלומדים בארץ. על פי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, החוק מסייע ליותר מ-25 אלף סטודנטים הלומדים מחוץ לגבולות ישראל. 

מאבק הח"כים הערבים בהריסות הבתים

אחד הסימפטומים הקשים ביותר של המצוקה ביישובים הערביים, הוא המבנים הלא מוסדרים ביישובים הערביים. בנייה ללא היתר נעשית מתוך הכרח, והסיבה המרכזית לה היא מחסור בתכנון מפורט ומחסור בהיצע של דיור. יש לזכור כי ברוב המכריע של המקרים, בנייה ללא היתר מתבצעת על אדמותיהם הפרטיות של תושבים בעלי קרקעות. כיום, לפי מחקר שלנו בסיכוי-אופוק, ישנם כ-150 אלף אזרחים (לא כולל ביישובים בנגב) אשר מעל ראשיהם מרחפת סכנת איבוד קורת גג. בנוסף לאיום המתמיד בהריסת בתים ואובדן קורת גג, לחיים יומיומיים בסכנה, ללא חיבור לחשמל ולתשתיות בסיסיות, לבנייה ללא היתר יש גם השלכות קשות על מאמצי הפיתוח ביישובים הערביים, עד כדי פגיעה באינטרס הציבורי. 

כארגון שפועל למען יישום פתרונות בתחום הדיור והקרקעות לאורך השנים, באופן צמוד לחברי כנסת, אנו בעמותת סיכוי-אופוק יודעים שמדובר במאבק ממושך וקשה, בו הח"כים הערבים עושים פעילות חשובה ומשתמשים בכל כלי, אם פרלמנטרי ואם אחר, העומד לרשותם כדי להילחם למען האזרחים הערבים בנושא. ללא הח"כים הערבים – איזה עוד מחוקק היה דואג לאזרחים הערבים החיים תחת מנגנון אפלייה שיוצר תשתיות מוזנחות ומלווה באיום מתמיד של הריסות בתים או קנסות עצומים?

❗בשנת 2017 אושר "חוק קמיניץ" שהחמיר את האכיפה והענישה על עבירות של בנייה ללא היתר באמצעות החמרת הענישה והרחבת סמכויות גופי האכיפה המנהליים במקביל לצמצום סמכויות בתי המשפט. 

❗הח"כים הערבים, לצד עמותת סיכוי-אופוק וארגונים אחרים, הובילו את הביקורת נגד התיקון לחוק והאכיפה המוגברת בצדו, משום שאלו נעשו מבלי שניתן מענה לחסמים המבניים המונעים בנייה כחוק. בעקבות הביקורת, הוחלט בנובמבר 2020 על הקפאה חלקית למשך שנתיים של מדיניות האכיפה המחמירה. לפי הצעת חוק שהובילה ח"כ ר'דיר מריח, משרד המשפטים החליט כי מבני מגורים שנבנו לפני ינואר 2018 ועונים על כמה תנאים – לא ייהרסו בשנתיים הקרובות ולא יהיו חשופים לסנקציות נוספות. מדובר אמנם רק בהשהייה זמנית אך עבור עשרות אלפי אזרחים ערבים, מדובר בצעד משמעותי.

❗המאבק של הח"כים הערבים הצליח להסיר חסמי תכנון ובנייה ביישובים הערביים: בזכות עבודת הח"כים וארגונים נוספים, בהם עמותת סיכוי-אופוק, הממשלה אימצה מסמך המלצות הנוגע להסרת חסמים בתחום הדיור והקרקעות ביישובים הערביים. המסמך מכיר בדרישות של החברה הערבית בנוגע לפתרון חסמי תכנון, ואף מציע מתווה לפתרונן. 

❗הח"כים הערבים הם תמיד בראש המאבק – מנהלים מפגשים עם פקידי ממשלה בכירים, מגיעים להפגנות ועומדים שכם אל שכם עם האזרחים הנפגעים, מובילים שיח על נושא הדיור והקרקעות בתקשורת ולא נותנים לסוגיה לרדת מסדר היום במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת. כתוצאה מכל אלה – הפעילות של הח"כים הערבים מצליחה לצמצם את היקף הריסות הבתים ביישובים הערבים ולהביא תקווה לפתרונות ארוכי טווח למצוקת הקרקעות והדיור ביישובים הערביים.

פעילות הח"כים הערבים לפיתוח כלכלי של היישובים הערביים

הלחץ והעבודה המקצועית של הח"כים הערבים תרמו לתקדים היסטורי כאשר בדצמבר 2015 התקבלה החלטת ממשלה מספר 922 – "לפיתוח כלכלי בחברה הערבית בשנים 2016-2020". ההחלטה כללה הכרה בהזנחה המומשכת ובפערים העצומים מהם סובלת החברה הערבית, שנגרמו כתוצאה מעשרות שנות אפלייה ממשלתית. התכנית גם כללה ניסיון לתקן את הפערים באמצעות הקצאת תקציבים שונים, שהסתכמו בגובה של כ-10 מיליארד ש"ח להערכת משרד האוצר. לאחר תום חמש השנים שהוגדרו, התכנית הוארכה בשנה כדי לאפשר הקצאה של 3.5 מיליארד ש"ח שיישומם לא נוצל וכן הקצאה של כמיליארד ש"ח נוספים. ב-2021, בין השאר בעקבות פעילותם של חברי הכנסת הערבים ומעורבות של גופי חברה אזרחית כולל סיכוי-אופוק, העבירה הממשלה תכנית המשך לצמצום פערים ופיתוח כלכלי חברתי בחברה הערבית – החלטת ממשלה 550.

תכניות אלו מהוות את ההשקעה הכלכלית הגדולה בהיסטוריה של המדינה, שנועדו לתקן את האפליה בין האזרחים הערבים והיהודים. בפעם הראשונה, המדינה הודתה שמנגנוני חלוקת התקציב שלה אינם שוויוניים ומייצרים אפליה – ופעלה על מנת להתחיל לתקן אותם. אמנם קיימות בעיות רבות ביישום התוכניות שיש לפתור וישנה עוד דרך ארוכה עד לתיקון ההזנחה והאפליה רבת השנים – אבל את הכסף שעבר כבר אפשר לראות בשטח: הוא מממן תשתיות עירוניות, חוגים, מתנ"סים, קווי אוטובוס חדשים ועוד.

💰העבודה המקצועית והלחץ האדיר שהפעילו הח"כים הערבים הזרימו מאות מיליוני שקלים שלא היו עוברים אחרת, ישירות לרשויות הערביות. 

💸בנוסף, בעקבות מאבקם העביר משרד הרווחה מיליון ש"ח להארכת תוכנית החומש בכפר בועיינה נוגידאת ובכך מנע את סגירת מחלקת הרווחה בכפר. 600 אלף ש"ח נוספים הועברו ממשרד הרווחה לשיפוץ מחלקת הרווחה בכפר ריינה.

🚌בתחבורה הציבורית נוספו במסגרת תכנית 922 כמאה קווי אוטובוס ליישובים ערביים. ולא רק קווי אוטובוס חדשים: פותחו כבישים ותשתיות, נוספו תחנות חדשות, הוארכו מסלולי קווים קיימים והועלתה תדירות האוטובוסים בעשרות קווים. בעקבות עבודתם של ח"כים ערבים מול משרד התחבורה, אושרה הקצאת 15 מיליון ש"ח לפיתוח כביש המוביל ליישוב דבוריה.

☑️חברי הכנסת הערבים הם שדחפו לאישור תוכנית כלכלית להקמת אזורי תעשייה ותעסוקה לאזרחים הערבים והצליחו להעביר תוספת של 40 מיליון ש"ח לתוכנית עידוד העסקת אזרחים ערבים בחברות גדולות בתפקידים בכירים. התכנית כללה גם הקצאת תקציבים לפיתוח אזורי תעסוקה ביישובים ערביים וכן החלטה על הקמת מרכזי תעסוקה, מרכזי מסחר, חממות הייטק ותוכנית לפיתוח טכנלוגי. כך למשל באזור התעשייה בעראבה, אשר לטובתו הוקצו 6 מיליון שקלים בזכות עבודת הח"כים הערבים.

💵בוטלו הקריטריונים המפלים והגזעניים בחוק הטבות המס וכתוצאה מכך קיבלו 11 יישובים ערבים את ההטבות: אבו סנאן, סכנין, אלבענה, עראבה, ג'דידה מכר, אלראמה, ג'ולס, דיר אלאסד, אלמזרעה וירכא. זאת אודות לעבודה אינטנסיבית של חברי הכנסת הערבים בוועדת הכספים של הכנסת.

🗹פניית חברי הכנסת הערבים הובילה צוות של משרד התקשורת לאשר את הצורך בתעדוף היישובים הערבים בהצבת רשת תקשורת מהירה.

זוהי רשימה חלקית בלבד של הפעילות של חברי הכנסת הערבים בעת האחרונה אך ישנן עוד הצלחות רבות: הקצאת חמישה מיליון ש"ח לקורסי הכשרה מקצועית לעובדי בניין, קידום רפורמת פיגומים מצילי חיים בוועדת המשנה לעובדי בניין, הקמת הלובי לזכויות אנשים בעלי צרכים מיוחדים, כינון היום המיוחד לזכויות אנשים עם מוגבלויות בכנסת ועוד.

תיקון האפליה כלפי החברה הערבית בישראל אינו מלא וישנה עוד עבודה רבה בדרך לשוויון – אבל השינוי הדרמטי והמרגש הזה לא יכול היה לקרות בלי הח"כים הערבים. כדי שיהיה מי שימשיך להילחם עבור החברה הערבית ובעד סגירת פערים, תיקון אפליה ופיתוח כלכלי, אנחנו זקוקים לעוד נציגים מהחברה הערבית, שידאגו לאינטרסים של האזרחים הערבים ויאבקו למענם.

רוצים חברי כנסת שדואגים לחברה הערבית ופועלים כדי לקדם אותה? 

תמכו בח"כים הערבים, חזקו את כוחם והתנגדו לשקרים של הימין. 

*פספסנו משהו חשוב? שילחו לנו הודעה! במידה ונאמת את הפרטים, נוסיף לרשימה.