נמאס לגור ביישוב צפוף ומקופח? יש הזדמנות לשינוי!

תקציב הרשויות הערביות נמוך יותר – ⅔ מתקציב הרשויות היהודיות,
והתושבים משלמים את המחיר!
אין תקציב מספק לכבישים ומדרכות, לחוגים, למגרשי ספורט ולפיתוח עירוני. סיבה מרכזית לתקציב הנמוך היא מחסור חמור בשטחי תעשייה ומסחר – מהם מגיעה ארנונה עסקית, הגבוהה במיוחד. זו עוד תוצאה של אפליה ארוכת שנים בקרקעות והזנחה תכנונית

יש הזדמנות לשינוי!

הרשות שלכם יכולה להגיש בקשה לוועדות הגאוגרפיות, לחלוקה הוגנת יותר של ההכנסות משטחי תעשייה ומסחר (לג'יסר א-זרקא ופוריידיס זה כבר הצליח) ולהרחבת גבולות היישוב.
אמנם המנגנון מסורבל ופוליטי, אבל ככל שהבקשה מקצועית יותר – יש לה יותר סיכויים להתקבל, לכן אנו בסיכוי מציעים ליווי מקצועי מלא בהגשת הבקשות.
האם ניצלתם את ההזדמנות?

מה עושים? כותבים לרשות!

שלחו הודעה לנציגים שלכם ברשות המקומית – ספרו להם כי אנו בסיכוי מציעים ליווי מקצועי לרשויות לכל אורך הדרך – כולל מדריך מקצועי שהפקנו בנושא.
לחצו על שם היישוב שלכם ברשימה, ושלחו לרשות הודעה

רשויות א' – ב'

אבו גוש   /   אבו סנאן   /   אום אלפחם   /   אכסאל   /   אל בטוף
אל קסום  /   אעבלין   /   באקה אלגרבייה   /   בוסתן אלמרג'  /  בועיינה נג'ידאת
ביר אלמכסור   /   בית ג'ן   /   בסמה   /   בסמת טבעון  /   בענה

רשויות ג' – ח'

ג'דיידה מכר   /   ג'וליס   /   ג'יש (גוש חלב)   /   ג'לג'וליה   /   ג'סר אלזרקא
ג'ת המשולש   /   דבוריה   /   דיר אלאסד   /   דיר חנא   /  דליית הכרמל
זמר   /   זרזיר   /   חורה  /  חורפיש 

רשויות ט' – כ'

טובא זנגרייה   /  טורעאן   /   טייבה  /   טירה /  טמרה   /  יאנוח ג'ת / יפיע
ירכא   /   כאבול   /   כאוכב אבו אלהיג'א   /   כסייפה   /  כסרא-סמיע
כעביה טאבש   /   כפר ברא   /   כפר יאסיף   /  כפר כנא   /  כפר מנדא
כפר קאסם   /   כפר קרע

רשויות ל' – ע'

לקייה   /   מג'אר   /   מג'ד אל כרום   /   מזרעה   /   מעלה עירון (טלעת עארה)
מעליא   /   משהד   /   נווה מדבר   /   נחף  /  נצרת   /   סאג'ור
סח'נין   /   עוסופיא   /  עילבון   /   עילוט   /   עין מאהל
עראבה   /   ערערה-עארה   /  ערערה (בנגב)

רשויות פ' – ת'

פורידיס   /   פסוטה   /  פקיעין   /  קלנסווה   /  ראמה   /  רהט
ריינה   /   שבלי אום אלג'נם   /   שגב שלום   /   שעב   /  שפרעם
תל שבע

מהן הוועדות הגיאוגרפיות?

ב-3 השנים האחרונות, הקים משרד הפנים 7 ועדות גיאוגרפיות, אשר בסמכותן לבצע שתי פעולות עיקריות: לשנות גבולות שיפוט בין רשויות מקומיות שכנות, ולחלק מחדש הכנסות מאזורים מניבים (כמו  לדוגמא אזורי תעשייה, מסחר, שירותים, בסיסי צבא, מחצבות ועוד) בין רשויות סמוכות.

כל האמת – הפערים בין רשויות יהודיות וערביות

"התושבים הערבים לא משלמים ארנונה, וזו הסיבה לחולשת הרשויות" – נכון או לא? לא נכון. האמת היא שהרשויות הערביות מצליחות לגבות תשלומי ארנונה מ-74% מהתושבים, נכון ל-2019. יש פער מסוים מהרשויות המקומיות היהודיות – המצליחות לגבות מ-92% מהתושבים, אבל הפער הזה יחסית זניח. לפי מחקר שערכנו ב-2014, גם אם הרשויות הערביות היו מצליחות לגבות 100% ארנונה מהתושבים – עדיין הפער בינן לבין הרשויות היהודיות לא היה מצטמצם במלואו (היה מצטמצם ב-10% בלבד). לעומת זאת – הגדלה של הארנונה מעסקים ומוסדות היתה מצמצמת את הפער היה באופן משמעותי (כ-65% מהפער).
קראו עוד על ארנונה ופערי התקציב בין רשויות יהודיות וערביות – לחצו כאן.

נתקלתם בבעיה?

לא מצאתם את הרשות שלכם? נתקלתם בבעיה אחרת? כתבו לנו!