הנגשה והנכחה של השפה הערבית בבתי חולים

במרחבים הציבוריים בישראל מתקיים מפגש ישיר בין האזרחים הערבים והיהודים. מרחבים אלה כוללים בין היתר מוסדות בריאות, מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות תרבות ואמנות ועוד. נוכחות של השפה הערבית במרחבים הציבוריים חיונית על מנת לאפשר לאזרחים הערבים לממש את זכותם הבסיסית לקבל מידע ברור ומהימן בשפת אמם. היעדרה של הערבית ממרחבים אלה, נוכחות חלקית שלה או שימוש לקוי בה מעבירים מסר של הדרה והתעלמות מהאזרחים הערבים. בתי החולים הם מרחבים ציבוריים בעלי חשיבות עליונה, משום שהם אמונים על שמירת הזכויות הבסיסיות ביותר – הזכות לחיים והזכות לבריאות. לצד השירות שהם מספקים, בתי חולים מהווים את אחד ממוקדי התעסוקה המרכזיים בחברה הערבית, המעסיקים רופאים, מטפלים ואנשי צוות 1 לכן, לקידום הנכחה של השפה הערבית במוסדות מערכת הבריאות יש פוטנציאל גדול לסייע בהטמעת ערכים אחרים של חיים משותפים ובבניית חברה משותפת בישראל.

משרד הבריאות עצמו הכיר בחשיבות הנושא בחוזר מנכ”ל שפורסם בשנת 2011 שבו נקבע כי “יש להתאים שילוט במוסדות בריאות להרכב הלשוני של הקבוצות העיקריות המקבלות שירות במוסד האמור. השילוט יוצג ככל הניתן בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית”. עמותת “סיכוי-אופוק” מאמינה כי כחלק ממתן הטיפול הרפואי, מוטלת על משרד הבריאות ובתי החולים גם האחריות לייצר מרחב שוויוני ומשותף הכולל את האזרחים הערבים ואת שפתם.
מטרת המסמך והרקע למיפוי המסמך שלפניכם נועד למפות ולהעריך את רמת הנוכחות של השפה הערבית בבתי החולים. המיפוי בוצע בתחילת שנת 2022 ב12- בתי חולים ציבוריים ברחבי הארץ, ונבחנה בו ההנגשה בערבית של סוגי שילוט שונים המוצבים במסלולי הליכה נפוצים בתוך שטח בית החולים: שלטי חירום, מידע חיוני, שילוט אזהרה, הנחיות ואיסורים, וכן שלטי הכוונה והתמצאות.
הממצאים והחסמים שאיתרנו בתהליך המיפוי מפורטים במסמך המלא, כמו גם שורה של המלצות לשיפור המצב שגיבשנו, המיועדות למשרד הבריאות ולבתי החולים.

עיקר הממצאים

התמונה העולה מהמיפוי שנערך ב12- בתי החולים שנבחרו מציגה מצב מדאיג של נוכחות דלה ולקויה של השפה הערבית בשילוט:

חסמים

על רקע הממצאים שאותרו בתהליך המיפוי ערכנו שיחות עומק עם גורמים במערכת הבריאות, אשר הולידו את איתור החסמים הבאים:
1. היעדר מדיניות אחידה בבתי החולים – אף שקיימת מדיניות כללית המנוסחת בחוזר מנכ”ל משרד הבריאות, בבתי החולים לא קיימת מדיניות ברורה ואחידה באשר להנגשת השילוט בערבית, ובחלק מהם הנושא מעולם לא הוסדר בהנחיות. מצב זה יוצר חוסר אחידות בהיקף ובאיכות התרגום.
2. היעדר תקצוב ייעודי – במרבית בתי החולים אין תקציב ייעודי לתרגום השילוט. כתוצאה מכך, העלות הכרוכה בהנגשת המידע אינה נלקחת בחשבון והתחום נדחק למטה בסדר העדיפויות. מצב דברים זה נולד בין היתר משום שמשרד הבריאות אינו מקדיש בעצמו משאבים לסוגיה.
3. תדירות ואיכות פיקוח נמוכות – הפיקוח של משרד הבריאות כולל ביקורת בתדירות נמוכה ובחינת עמידה בשלל יעדים, שהתרגום הוא רק מרכיב קטן בהם. מצב דברים זה אינו מאפשר מתן תשומת לב ראויה לסוגיית השילוט בערבית. .
4. אי-מינוי אחראי.ת הנגשה במשרד הבריאות – סוגיית ההנגשה הלשונית נותרה ללא כתובת ברורה בתוך משרד הבריאות, אשר תוכל לקדם תיקון ולספק לבתי החולים את הכלים הנדרשים.
5. הסתמכות על אנשי צוות דו-לשוניים – השילוט בתוך המחלקות מתורגם פעמים רבות בידי אנשי צוות דו-לשוניים. התנהלות זו עלולה לייצר תרגום חלקי ולקוי ואף מתנה את ההנגשה הלשונית בנוכחותם וברצונם הטוב של אנשי הצוות. .6 מתרגמים לא-מקצועיים או שימוש באפליקציות – תרגום לא מקצועי או שימוש באפליקציות תרגום אינם תחליף ראוי לעבודה של מתרגם מקצועי אשר
מכיר את ההקשר, את הרקע התרבותי, ואת רמת האוריינות של קהל היעד. .7 היעדר מאגר שילוט אחיד – יוזמה של משרד הבריאות להקמה של מאגר שילוט רב-לשוני לא הושלמה. היעדרו של מאגר אחיד מקשה על בתי החולים לשפר את הנגשתם ומבזבזת משאבים יקרי ערך בפיזור מאמצי התרגום וההנגשה בין המוסדות השונים.

המלצות

המלצות למשרד הבריאות
1. קביעת מדיניות אחידה – יש לגבש נוהל אחיד להנגשת שילוט בבתי החולים, לפיו כל שלט חדש שיוצב בבית החולים יופיע גם בשפה הערבית במיקום ובגודל פונט זהה לעברית.
2. ביצוע אכיפה ובקרה – כחלק מן הבקרה על יישום חוזר מנכ”ל יש לבחון את הנגשת השילוט בבתי החולים. אנו ממליצים כי צוות בקרה יבחן באופן ספציפי את נושא השילוט אחת לתקופת זמן קבועה. לצורך זה ניתן להשתמש במתודולוגיה 2שבה נעשה שימוש במיפוי זה.
3. מינוי אחראי.ת במשרד הבריאות – יש למנות אחראי.ת לנושא כשירות תרבותית, שסוגיית ההנגשה הלשונית תהיה תחת אחריותו. כך תהיה כתובת ברורה שתוכל לקדם תיקון ולפעול מול בתי החולים.
4. הקמת מאגר שילוט אחיד – מאגר שילוט רב-לשוני אחיד יהיה זמין למוסדות הבריאות ויאפשר חיסכון במשאבים והגדלת היצע השילוט שתורגם באופן מקצועי.
5. רכישת שילוט גנרי מתאים – רבים מהשלטים בבתי החולים הם שלטים גנריים ואחידים כך שניתן לשפר את מידת ההנגשה שלהם באמצעות הגברת המודעות לרכישת שלטים הכוללים תרגום לערבית.
6. הקצאת תקציב להנגשת שילוט – הוספה לסעיפי התמיכה בבתי החולים תקציב ייעודי להנגשת שילוט בשפה הערבית: התקציב ישמש לתרגום שיטתי, מקצועי ואחיד וימנע את דחיקת הנושא לשוליים.

המלצות לבתי החולים
1. סקירה שוטפת של מצב ההנגשה – אנו ממליצים לבחון מעת לעת את מידת נוכחותה של השפה הערבית בבית החולים. כדאי להיעזר בגורם חיצוני מקצועי מהחברה הערבית שאינו נמנה עם צוות בית החולים, על מנת שיוכל לאתר נקודות עיוורון בהנגשת השילוט וכן טעויות בתרגום.
2. מיקום אסטרטגי של שילוט בערבית – יש לאתר את המקומות המשמעותיים ביותר שבהם נדרש שילוט בערבית, כך שיהיה ניתן ליצור סדר עדיפויות בתהליך ההנגשה.
3. שימוש בשילוט אלקטרוני רב-לשוני – שילוט מסוג זה יכול לסייע לקדם הנגשה, בייחוד במקרים מורכבים של הצגת מלל רב. עם זאת, יש לשים לב כי הוא אינו בא על חשבון הנגשת השילוט הקבוע.
4. מינוי אחראי.ת הנגשה לשונית – בחלק מבתי החולים מונו אנשי צוות לאחראים על נושא ההנגשה הלשונית, אולם בחלקם הנושא נזנח. אנו ממליצים להרחיב צעד זה ולוודא כי בכל מחלקה ישנו איש או אשת צוות שאחראים לקדם את נושא ההנגשה הלשונית.
.5. תרגום מקצועי – אנו ממליצים לבתי החולים להשתמש אך ורק בשירותיהם של מתרגמים ומתרגמות מקצועיים בעלי הבנה מעמיקה של ההקשר והנסיבות של התרגום.
6. שיתוף הציבור – הקמת ערוץ שבו אנשים מהשורה יוכלו לדווח על היעדר הנגשה או על שגיאות בתרגום, למשל דרך עמוד הפייסבוק של בית החולים או באמצעות פרסום ייעודי הכולל פרטי קשר של אחראי.ת ההנגשה הלשונית.

הקמפיין הציבורי והישגים עד כה

חדשות טובות: יו״ר ועדת הבריאות של הכנסת אימץ את ההמלצות שלנו בנושא הנגשת השפה הערבית בבתי החולים, בכירים במערכת הבריאות לוקחים אחריות על המצב ויפעלו לשנות אותו.

אחרי שלמעלה מ- 5,000 אנשים, ערבים ויהודים, הצטרפו לקריאה שלנו למשרד הבריאות ומנהלי בתי החולים להציב שילוט מלא בערבית בכל בתי החולים – הגענו לדיון מיוחד שהקדישה ועדת הבריאות של הכנסת לנושא הנגשת השפה הערבית ולמחקר שערכנו. בנוסף לחברי הועדה, השתתפו בדיון נציגי משרד הבריאות, קופות החולים וחטיבת בתי החולים. התגובות היו מעוררות תקווה – יו”ר הוועדה ח״כ אוריאל בוסו הדגיש כי הפערים בהנגשת השפה הערבית בבתי חולים מקשים על קבלת טיפול רפואי מיטבי – ובמשרד הבריאות קיבלו חלק מההמלצות שלנו והביעו נכונות לשיתוף פעולה עם סיכוי-אופוק!

הקמפיין שלנו זכה לסיקור תקשורתי נרחב בערבית ובעברית, הנה כמה דוגמאות:
קראו את הכתבה המקיפה של אדיר ינקו ב-YNET
צפו בראיון של לוריא דלה, רכזת חברה משותפת בבריאות ובתרבות (כתוביות בעברית) בערוץ מוסאווא

בימים האחרונים קיבלנו עוד בשורה משמחת: המרכז הרפואי זיו הגיב לפנייתנו ועדכן כי בקרוב יסיימו להציב שילוט בערבית בכל רחבי בית החולים. נקווה שעוד רבים ילכו בעקבותיהם – וגם נפעל כדי לוודא שזה קורה.