מרחב ציבורי משותף

בישראל חיים אזרחים יהודים וערבים אלו לצד אלו, ועל אף ההפרדה הקיימת במגורים ובמסגרות החינוך, ישנם לא מעט מרחבים ציבוריים אותם חולקים יהודים וערבים. עם זאת, מרחבים אלו בדרך כלל אינם משקפים באופיים את העובדה שהם משרתים יהודים וערבים כאחד – ונוכחותם של הערבים בישראל, המהווים חמישית מהאזרחים, אינה באה לידי ביטוי במרחבים אלה. היעדרה של השפה הערבית מהמרחב, או נוכחותה באופן מעוות ובלתי הולם, היא דוגמה בולטת למחיקת חלקם של האזרחים הערבים במרחב המשותף. אולם לא רק השפה הערבית סובלת מהדרה: התייחסות לתרבות הערבית במרחבים ציבוריים משותפים ומתן ייצוג הולם לדוברים ומומחים ערבים באירועים ציבוריים, גם הם חלק מהשינויים שאנחנו מבקשים לחולל.

לאזרחים הערבים, בני המיעוט הלאומי פלסטיני, יש זכות לייצוג הולם של זהותם הלאומית במרחב הציבורי. כדי לבנות חברה משותפת על בסיס כבוד הדדי לזכויות של כולם, המרחבים הציבוריים שלנו צריכים להיות משותפים באמת. השפה, התרבות והזהות הלאומית של האזרחים הערבים צריכות להיות נוכחות בהם, לצד השפה והתרבות של האזרחים היהודים.

לאורך השנים אנו מקדמים מרחבים ציבוריים משותפים בכמה אפיקים במקביל. במוקד העשייה שלנו כיום אנו פועלים להבטחת נוכחות של השפה והתרבות הערבית במקומות בילוי ופנאי ובתחבורה הציבורית. אנו פועלים להבטיח כי מרחבים ציבוריים אלה ייתפסו כמשותפים לשתי החברות, ללא התניות כלשהן, וכי על האזרחים הערבים המשתמשים בהם לא יופעל לחץ או דרישה להסתיר את זהותם או להתכחש לה. בנוסף, אנו פועלים להבטיח ייצוג הולם לדוברות ודוברים ערבים בכנסים ציבוריים.

תחבורה ציבורית – בשנים האחרונות רשמנו הצלחות חסרות תקדים בתחום זה. בזכות הקמפיינים ומהלכי האדבוקציה שהובלנו, שילוט בערבית מופיע על גבי אוטובוסים, בתחנות הרכבת והאוטובוס ברחבי הארץ. כעת אנו פועלים על מנת להבטיח שגם מערכות הכריזה והמידע המתעדכן באוטובוסים וברכבות יהיו בשפה הערבית, וכן כי בשער המרכזי לישראל: נמל התעופה בן גוריון, השפה הערבית תהיה נוכחת בשילוט, בכריזה ובמידע.

מקומות בילוי ופנאי – אנו ממפים מקומות בילוי ופנאי ברחבי הארץ ובודקים את נוכחות השפה והתרבות הערבית במרחבים אלו: אם קיימים שילוט, הדרכה ופרסום בערבית. במקומות בהם הנוכחות אינה קיימת או אינה מספקת, אנו פונים למפעילים על מנת לקדם את השינוי הנדרש, כדי שגם זהותם וזכויותיהם של המבקרים הערבים יזכו בהם להכרה ולכבוד. בין המקומות אליהם אנו פונים ישנם מוזיאונים, פארקי שעשועים, גני חיות, תערוכות וגנים לאומיים מהמרכזיים בישראל.

ייצוג הולם בכנסים – אנו פועלים להבטחת ייצוגם ההולם של נשות ואנשי מקצוע ערבים, מומחים בתחומים שונים, כדוברים בכנסים ציבוריים גדולים. לתפישתנו, כנסים הם מרחב ציבורי, בו חשוב להיחשף לריבוי של נקודות מבט במגוון רחב ככל הניתן של תחומים.. אנו פונים לגורמים המארגנים כנסים ציבוריים מרכזיים, מנהלים מעקב אחר הכנסים שבאחריותם ופונים בכתב על מנת להעלות את המודעות שלהם לחשיבות הנושא ולאחריות שלהם לשיפור המצב הנוכחי.

הזכות לזהות במרחב הציבורי
מרחבים משותפים נמדדים לא מעט בכך שהאזרחים הערבים ירגישו שייכות ולא ניכור, ולא יאלצו להסתיר את זהותם, או ירגישו שאינם רצויים במרחבים אלו. על כן, אנו פועלים גם להעלאת המודעות בקרב האזרחים הערבים באשר לזכויותיהם לדבר ערבית במקומות העבודה ולא להסתיר את זהותם. במקביל אנחנו פועלים מול בעלי חנויות ומתחמי מסחר יהודים כדי להעלות את המודעות שלהם באשר למסרי ההדרה שמעבירים שלטים בסגנון "דרושים יוצאי צבא". מעבר לעובדה שמדובר בזכויות המוגנות על פי חוק, חשוב לנו שהיחסים במרחבים האלו יהיו מבוססים על כבוד ושוויון, ועל כן אנו פועלים באמצעות קמפיינים ציבוריים להעלאת המודעות ולשינוי פרקטיקות מדירות ופוגעות.