על תחום הפעילות
האזרחים הערבים מודרים באופן שיטתי מהסיקור באמצעי התקשורת בישראל. מחקרים רבים שבוצעו במשך השנים גילו שלמרות שהאזרחים הערבים הם כמעט חמישית מכלל אוכלוסיית ישראל, בכלי התקשורת השונים בעברית – טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט – הייצוג שלהם בקרב המרואיינים והדוברים נע בין 2 ל-3 אחוזים בלבד, כעשירית מהשיעור שלהם באוכלוסייה. לייצוג התקשורתי של האזרחים הערבים בישראל יש השלכות משמעותיות על עמדות הרוב היהודי ובפרט על היחסים בין יהודים לערבים. מכיוון שבמרבית מסגרות החיים בישראל – תעסוקה, חינוך, מגורים, צבא וכו' – קיימת הפרדה משמעותית בין יהודים לערבים, מרבית הציבור היהודי מגבש את עמדותיו כלפי המיעוט הערבי באמצעות הייצוג התקשורתי שלהם, שהוא לוקה בחסר וגם מוטה ומגמתי מאוד.
בנוסף לתת-הייצוג החריף במספרים, הייצוג המועט שישנו הוא על פי רוב מגמתי ושלילי מאוד. על פי רוב, האזרחים הערבים בתקשורת מרואיינים רק על נושאים קונפליקטואלים ושליליים, הקשורים בסכסוך הלאומי או בבעיות של פשיעה ועוני בחברה הערבית, ולא כבעלי ידע, מומחיות וסמכות בתחומי העיסוק המקצועיים שלהם. למצב זה יש כמובן השפעה שלילית מובהקת על היחסים בין יהודים לערבים, וזאת משום שהציבור היהודי הרחב מקבל תמונת מציאות שלילית ועוינת על החברה הערבית, המציגה את האזרחים הערבים כמי שלא תורמים או לוקחים חלק פרודוקטיבי בחברה הישראלית, ואילו המיעוט הערבי שסובל מהדרה על ידי תקשורת המיינסטרים, מרגיש שהוא בלתי רצוי בספירה הציבורית הישראלית הכללית. חשוב לציין שמצב הייצוג של הנשים הערביות גרוע אף יותר, והן מודרות מהמרקע באופן כמעט מוחלט.
מסיבה זו החלטנו להקים בסיכוי את פרויקט ייצוג הערבים בתקשורת ולנקוט בגישה פרו-אקטיבית חדשנית שתביא לשינוי משמעותי ומיידי בייצוג הקיים בפועל. בעבר התמקדו ניסיונות מסוג זה בשיפור ההיצע ואיכות המרואיינים הערבים הפוטנציאלים, אך מאמצים אלו לבד היו מוגבלים מאוד בהשפעתם. למדנו מהקמפיין המוצלח נגד הדרת נשים בתקשורת שהתחולל בישראל בשנים האחרונות והחלטנו לצאת ביוזמה שתשים את הדגש דווקא על עידוד הביקוש למרואיינים, תוך הפעלת לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות בתקשורת.
במרכז הפרויקט שלנו ניצב "מדד הייצוג" – פרסום פומבי שבועי קבוע, ראשון מסוגו, המתפרסם בשיתוף פעולה עם אתר העין השביעית, והמחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן גוריון, על סמך נתונים שמספקת חברת יפעת מחקרי מדיה, ועוקב באופן שיטתי אחר מספר ואחוז המרואיינים הערבים בכלי התקשורת המשודרת ובודק גם את שיעור המרואיינים המומחים מתוכם. במדור מתפרסמת מדי שבוע טבלה השוואתית הבודקת את ייצוג הערבים בתוכניות האקטואליה והערוצים השונים. לצד הפרסומים השבועיים באתר העין השביעית אנו גם מפרסמים קמפיינים ויוזמות ברשתות חברתיות על מנת לתת הדים לממצאים ולהפוך את נושא הדרת הערבים בתקשורת לסוגייה מדוברת ובעלת משקל ציבורי ושמים דגש על זהות העורכים, המנהלים והמגישים שעומדים מאחורי התוכניות המפלות ביותר – אך גם מפרגנים לאלה שאחראים לתוכניות המצטיינות במתן במה הוגנת ובולטת למרואיינים ערבים מובילים.
מטרת הפרויקט היא לייצר מוטיבציה ממשית אצל העורכים לשנות את סדר העדיפויות שלהם ולהעניק קדימות למרואיינים ערבים ולהעלות את נושא הייצוג הערבי על סדר היום של הברנז'ה התקשורתית. החלטנו לחשוב על דרכים להפעלת לחץ ויצירת מוטיבציה אצל מובילי דעה ומקבלי החלטות בכלי התקשורת ותוכניות האקטואליה המובילות מתוך רצון לחולל אצלם את השינוי הראשון, שלאחר מכן יחלחל וישתקף גם בכלי תקשורת קטנים יותר.
בעקבות השקת מדד הייצוג בתחילת שנת 2016 התחולל שינוי משמעותי ביחס של ערוצי הטלוויזיה והרדיו המובילים כלי הייצוג הערבי בתוכניות האקטואליה ומאז ראינו עלייה משמעותית באחוז המרואיינים הערבים בתוכניות רבות ובעיקר במספר המרואיינים הערבים המומחים המופיעים מדי חודש בתוכניות בהקשר מקצועי וענייני ולא על רקע המוצא שלהם. ההתגייסות של עיתונאים בכירים ומערכות רבות לקמפיין להעלאת הייצוג התבטא בעלייה של עשרות אחוזים בשיעור הממוצע של אחוז המרואיינים הערבים בקרב 22 תוכניות האקטואליה הנכללות במדד ופניות רבות גם מצד מדורים ומערכות שלא נכללות במדד.