מדיניות ממשלתית והקצאת תקציבים

בין היתר, העמותה דואגת שהאופן שבו המדיניות מיושמת יהיה מותאם לחברה הערבית ולצרכיה הייחודיים.

במסגרת פרויקט תכנון מדיניות שוויונית, העמותה פועלת מול משרדי הממשלה השונים, תוך התייעצות עם הגופים המייצגים את צרכי החברה הערבית כמו הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, פורום מנהלי מחלקות הרווחה הערבי, המועצה לכפרים בלתי מוכרים בנגב ועוד. זאת, במטרה לשפר את תהליכי תכנון המדיניות הממשלתית, כך שיבטאו את צרכי החברה הערבית ויביאו ליישום מדיניות המיטיבה עם היישובים והאזרחים הערבים.

כך למשל, סיכוי-אופוק עובדת יחד עם ארגונים כגון הועד הארצי של ראשי הרשויות הערבים, פורום מנהלי אגפי הרווחה, והאגודה לזכויות האזרח ומול משרד הבינוי והשיכון כדי להביא להגדלת שיעורי האזרחים הערביים הממצים את זכויותיהם בסיוע בשכר דירה, העומד על 3% בלבד. בעקבות עבודת העמותה מול משרד הבינוי והשיכון, הוזמנה העמותה לשבת כחברה בוועדת ההיגוי שהקים מנכ"ל המשרד לעניין זה. העמותה גם מקדמת פיילוטים למימוש הסיוע בשכר דירה ואת הסרת החסמים העומדים בפני האזרחים הערבים, כמו זמינות מידע והנגשה גיאוגרפית. סיכוי-אופוק פועלת גם מול משרד הרווחה ואגף תכנון המדיניות במשרד, על מנת לקדם הקצאת תקנים של עובדים סוציאליים בחברה הערבית. סיכוי-אופוק עבדה מול משרד הרווחה והמנכ"ל על מנת לשנות את הנוסחה לפיה חושבו ההקצאות, וכעת פועלת למפות צרכים נוספים של החברה הערבית הקשורים בעבודת המשרד. בנוסף, העמותה פרסמה מחקר העוסק בהיקף תופעת אי הביטחון התזונתי בחברה הערבית, הפערים בינה לבין החברה היהודית בהקשר זה והגורמים לפערים אלו. במחקר התמקדנו בשני גורמי עומק לאי ביטחון תזונתי בחברה הערבית: מיצוי זכויות סוציאליות נמוך בקרב החברה הערבית וההזנה בבתי הספר הערבים. בנוסף, המחקר מציף המלצות מדיניות אופרטיביות לקידום מול משרדי הממשלה השונים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד האוצר ועוד.

בשנים האחרונות פעלה העמותה באופן שוטף גם סביב המדיניות הממשלתית בהתמודדות עם נגיף הקורונה והתאמתה לצרכי החברה הערבית ומאפייניה. סיכוי-אופוק קראה להנגשת התכנים המקצועיים לדוברי ערבית, פעלה להרחבת נקודות הבדיקה ב"דרייב אין" ביישובים ערביים, הובילה לשילובם של מומחים מהחברה הערבית במוקדי קבלת ההחלטות ולשיפור שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה לרשויות הערביות.

סיכוי-אופוק מיפתה את החסמים העומדים בפני קליטת האזרחים הערבים בשירות המדינה, ואת החסמים העומדים בפני שימורם והתקדמותם במערכת. בנוסף, העמותה גיבשה המלצות מדיניות לגבי כל אחד מהחסמים ופועלת מול נציבות שירות המדינה כדי להביא להסרתם.

העמותה מקדמת קביעת יעד ממשלתי חדש להגדלת הייצוג של עובדים ערבים בשירות המדינה, מאחר שקביעת יעדים הוכיחה את עצמה בעבר ככלי אפקטיבי להגדלת הייצוג ההולם. נתוני ייצוג החברה הערבית בשירות המדינה מראים שקצב העלייה בייצוג עלה באופן משמעותי לאחר קביעת היעד הממשלתי הקודם (ל-10%) בשנת 2007. יעד זה הושג בשנת 2016 אך מאז לא הוצב יעד חדש. סיכוי-אופוק פועלת לקידום החלטת ממשלה עדכנית שתקבע יעד כללי מעודכן בשיעור שלא יפחת מ 18%, כשיעורם של האזרחים הערבים בכלל האוכלוסיה. בנוסף לכך, על אותה החלטה לקבוע יעדים ספציפיים, המתייחסים למשרדים, לדרגים, לנשים וסטודנטים ערבים.

כדי להביא לשינוי המדיניות סיכוי-אופוק מפרסמת ניירות עמדה מקצועיים, עורכת פגישות עם הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה, משתתפת בדיוני ועדות הכנסת ומפרסמת מאמרים בתקשורת וברשתות החברתיות. בנוסף, כדי להגביר את הפיקוח על העמידה ביעדי הייצוג ההולם, העמותה מקדמת שקיפות מידע ונתונים הנוגעים לייצוג הולם של האזרחים הערבים בכל אחד ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך, באמצעות קידום פרסום דו"חות שנתיים מקיפים. הצלחה ראשונה בתחום זה הושגה בעבודה מול משרד המשפטים, אשר החל בדצמבר 2015 לפרסם באופן פומבי את דו"ח מעקב, וגם באימוץ המלצות שלנו בדו"ח הגיוון של הנציבות (למשל פילוח על פי פריסה גאוגרפית וכן קביעת מדד גיוון מנחה שהוטמע בדוחות הגיוון החל משנת 2021).

בסוף 2015 עברה בממשלה החלטה 922, תוכנית בת חמש שנים לפיתוח כלכלי ואורבני ביישובים הערביים, שכללה הקצאה של כ-10 מיליארד ש"ח בין השנים 2016-2020, לצד הכרה באפליה הקיימת במספר מנגנוני הקצאה של תקציבים שנתיים לחברה הערבית ותיקון שלהם. זו הייתה תכנית תקדימית שלסיכוי-אופוק היה חלק משמעותי בקידומה. החלטת הממשלה 922 קידמה לראשונה תיקונים במנגנוני ההקצאה התקציביים האלו בשורה של תחומי מדיניות. מבחינה זו, מדובר בצעד משמעותי בכיוון הנכון לסגירת האפליה בחלוקת המשאבים לחברה הערבית. בשנים לאחר שעברה העמותה השקיעה משאבים רבים במעקב אחר יישומה.

האתגרים ליישום החלטת הממשלה היו רבים. למרות ההחלטה להשוות את הקצאות התקציב, משרדי הממשלה לא טיפלו בחסמי עומק רבים שפגעו ביישום מוצלח של התוכנית. בנוסף, משרדי ממשלה רבים לא הקצו מספיק משאבים לחיזוק כוח האדם ברשויות המקומיות הערביות, כך שהרשויות יוכלו לפעול במלוא המרץ למיצוי ההחלטה. למרות כל אלה, בזכות עבודה אינטנסיבית של סיכוי-אופוק לצד שותפינו בחברה האזרחית ובהנהגת החברה הערבית, ובעקבות עבודת פיקוח ומעקב חשובה של הרשות לפיתוח כלכלי, הגיעה בסופו של דבר החלטת הממשלה לשיעורי יישום גבוהים יחסית בהיקף של כ-70% מהתקציבים שהוקצו.

למרות יתרונותיה של תוכנית 922, התוכנית התמקדה בעיקר בתחומים הקשורים ישירות לתחום התעסוקה, ולא טיפלה בתיקון האפליה העמוקה בשורה של תחומים חברתיים, תרבותיים וסביבתיים. כך למשל, התוכנית כמעט שלא נגעה בסוגיית שירותי הרווחה, שהיא קריטית לחברה הערבית כיוון ששיעור הנזקקים לשירותי הרווחה בה הוא גבוה ביותר. תחום נוסף שההתייחסות אליו היא חלקית הוא תחום החינוך. החלטה 922 עסקה בעיקר בחינוך בלתי פורמלי ובצמצום הפערים בבתי הספר היסודיים, אך לא נגעה בפערים הגדולים הקיימים בין בתי ספר תיכון יהודים וערבים.

חיסרון נוסף של החלטה 922, הוא שתחומים רבים שבהם עסקה לא הגיעו לידי מיצוי והתקציב בהם לא נוצל עד תום. למרות הצלחותיה הרבות, החלטה 922 לא פתרה באופן מלא חסמים רבים הקשורים לחברה הערבית ולאופן ניצול התקציבים בה, ומנגנוני ניצול התקציב לא היו טובים מספיק ולא הבטיחו ניצול מירבי של התקציבים. התוכנית הוארכה בשנה כדי לאפשר מימוש של תקציבים נוספים אולם הדרך לסגירת הפערים החומריים בין אזרחים יהודים וערבים ובין הרשויות המקומיות היהודיות והערביות עוד ארוכה, והיה ברור כי על מנת להמשיך לצמצם פערים יש להמשיך ולהרחיב את תיקוני הקצאות התקציב לשנים נוספות ולתחומים חדשים.

בשנת 2021 עברה תכנית ההמשך, החלטת ממשלה 550, ובה יש המשכיות לתיקונים טובים שכבר החלו. בנוסף, ההחלטה כוללת הקצאה שוויונית של משאבים גם בתחומים חברתיים, תרבותיים וסביבתיים, שלא נכללו בתוכנית הקודמת, ואמורה לפתור חסמים מקצועיים בתחומים שכבר הוצע בהם תיקון תקציבי. לצד ועד ראשי הרשויות הערביות ושותפים מארגוני החברה האזרחית, סיכוי-אופוק החלה לפתח הצעות קונקרטיות ומקצועיות לתוכנית המשך כבר בשנת 2018, אז כתבנו נייר מדיניות שהיווה מתווה ראשוני שמיסגר את הצורך בתוכנית המשך ובמתווה מקצועי מפורט. לצד ארגונים נוספים מהחברה האזרחית – בהם המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי – סיכוי-אופוק חברה בוועדות הדיור, התחבורה, התעסוקה ובוועדה שעוסקת במגזר העסקי על מנת לקדם תוכניות המשך בנושאים אלו.

במקביל, פעלה העמותה מול משרדי הממשלה עם הצוותים שפיתחו את תוכניות ההמשך של החלטה 922. בזכות עבודה מאומצת זו מול צוות בין משרדי שעסק בתחום הדיור, התקבלה החלטת ממשלה המאמצת את רוב המתווה המקצועי עליו סיכוי-אופוק המליצה בתחום התכנון והדיור ביישובים הערביים. ההחלטה בתחום הדיור הייתה החלטת ביניים, שלאחר מכן תוקצבה כפרק אחד מתוך רבים בתוך החלטה 550. החלטה 550 מעגנת הקצאה של תקציב בהיקף של כ-30 מיליארד שקלים לחברה הערבית – תקציב גדול מהתקציב שהוקצה לתכנית החומש הקודמת – 922. בנוסף, ההחלטה מטמיעה, לראשונה, הסתכלות ממשלתית על היישובים הערביים בנגב כחלק מהחברה הערבית, ואף כוללת התייחסות גם לערים המעורבות. צעד חלקי – כי עדיין יש רשות ממשלתית נפרדת שאמונה על הצרכים של היישובים הבדואים, ותכניות נפרדות לחברה הבדואית וליישובים הדרוזיים, בעוד התכנית צריכה לכלול את כל החברה הערבית כמכלול, ללא החלטות נפרדות ומנגנונים נפרדים. עם זאת, מדובר בצעד חשוב כי הוא לראשונה סודק את התפיסה הממשלתית ארוכת השנים המפצלת את החברה הערבית למגזרים, ובכך מחלישה אותה כקולקטיב. זה משמעותי עקרונית ומעשית לקידום השוויון לחברה העברית ולבניית האמון בין האזרחים הערבים למוסדות המדינה. ההחלטה גם מאפשרת גמישות תקציבית בין הסעיפים השונים – פיתרון חשוב לאחד החסמים המשמעותיים שעמדו בפני ניצול תקציבי 922 – דבר שיקל על היישום והביצוע של ההחלטה.