סיכוי-אופוק לשוויון ושותפות (ע"ר)

להורדת הפרסום כ-PDF

מבוא

ידיעת השפה הערבית בקרב יהודים יכולה לחזק ולהעשיר את החיים המשותפים של אזרחים יהודים וערבים בישראל, לפתוח צוהר לחברה, לתרבות ולהיסטוריה של המרחב המזרח תיכוני, וכן לחזק את הקשר עם המורשת של כמחצית מהיהודים בישראל. על פי עמדה רשמית זו של משרד החינוך הוחלט, לכאורה, ללמד את השפה הערבית בבתי הספר העבריים בישראל. מעבר לכך, בשעה שהאזרחיות והאזרחים הערבים משתלבים בקצב גובר באקדמיה, במסחר ובשוק העבודה, כך היכולת לתקשר בשפה הערבית – שפתם של כחמישית מאזרחי המדינה – נעשית חשובה יותר משנה לשנה, ואחד מכישורי החיים הבסיסיים הדרושים לבוגרי מערכת החינוך. אף על פי כן, הרוב המכריע של אזרחי ישראל דוברי העברית אינם מסוגלים להתבטא בערבית ברמה
בסיסית, אף שלכאורה השפה הערבית אמורה להילמד כמקצוע חובה בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים בכיתות ז'-ט'. מרבית התלמידים – אלה שנכחו בשיעורי ערבית ואלה שלא למדו ערבית כלל – מסיימים את לימודיהם בלי יכולת תקשורת מזערית בשפה חשובה זו.

תוכניות ההכשרה להוראת ערבית כשפה שנייה בישראל מהוות מראה למצב הוראת הערבית בחינוך העברי ולמעמדה. כל פעולה לקידום ולחיזוק הוראת הערבית בישראל חייבת לכלול גם חיזוק והעמקה של התוכניות הללו. אומנם, אלה מתבססות על תוכנית הלימודים של משרד החינוך ואף נועדו לשרת אותה כפי שיתואר בהמשך. יחד עם זאת, המורה הנפגש עם תלמידיו בכיתה אינו מייצג רק את מיומנויותיו שלו ואת תפיסת המקצוע שלו, אלא מתווך לתלמידים
גם את מדיניות משרד החינוך כלפי הוראת השפה הערבית וכלפי השפה הערבית בכלל – זו המוצהרת וזו שבפועל. ועל כן לא יהיה ניתן לקדם שינוי בהוראת הערבית ללא טיפול בהכשרות המורים לעתיד.

לתפיסתנו, החברה היהודית בישראל צריכה ללמוד את השפה הערבית כשפה שנייה ולא כשפה זרה שאינה שפת המקום. המל"ג ומסלולי ההוראה מבחינים בין שפת אם, שפה ראשונה ובין שפה זרה. משרד החינוך מכנה את הערבית כשפה זרה שנייה, כאשר השפה הזרה הראשונה היא אנגלית.

המסמך שלפניכם מבקש לספק תמונת מצב מהימנה של הכשרות המורים להוראת ערבית בחינוך העברי לנוכח האתגרים והחסמים הידועים במערכת החינוך. יתרה מזו, לאור ניתוח הנתונים נבקש להמליץ על צעדי מדיניות במערכת החינוך, במועצה להשכלה גבוהה ובמוסדות ההכשרה, שיוכלו לחזק ולקדם את השינוי המתבקש בנושא זה.

הסוגיות המרכזיות שבהן יעסוק מסמך זה:

בכל סוגיה נרחיב באמצעות שיקוף והסרה של חסמים רלוונטיים, וננתח את הממצאים שהעלינו. בסיכום המסמך נפרט המלצות לתיקון המצב המיועדות למשרד החינוך, למועצה להשכלה גבוהה וכן למוסדות להכשרת מורים.

שיטת העבודה

המידע המופיע בסקירה זו נאסף במסגרת תהליך מיפוי שיזמה עמותת סיכוי ברבעון האחרון של שנת 2020 .איסוף החומרים נערך בשלושה שלבים: בשלב הראשון אותר ונאסף מידע המופיע באתרי האינטרנט של האוניברסיטאות והמכללות. בשלב השני נאספו נתונים בנוגע למספר מסיימי המסלולים באמצעות פנייה למחלקות הדוברות של האוניברסיטאות והמכללות. בשלב השלישי של תהליך המיפוי קיימנו ראיונות טלפוניים עם העומדים בראש המסלולים להכשרת מורים להוראת ערבית במוסדות השונים המיועדים לחינוך העברי. בשונה מיתר המסלולים ששיתפו בנדיבות במידע ובתובנות, בית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר אילן היו היחידים שבחרו שלא לעשות כן. בשל כך הנתונים המתייחסים לתכנית ההכשרה להוראת ערבית במוסד זה, חלקיים.

המוסדות הנכללים בהליך המיפוי

בתהליך המיפוי נסקרו המסלולים והתוכניות להכשרת מורים להוראת ערבית כשפה שנייה בישראל, המתקיימים בשלוש אוניברסיטאות ובשלוש מכללות: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן, מכללת אורנים, מכללת דוד ילין, המסלול להכשרת אקדמאים להוראת השפה הערבית במכללת בית ברל והמסלול במכון הערבי במכללת בית ברל. מכללת דוד ילין ובית ברל סיפקו מקור מדגמי בלבד לצורך השוואה עם מסלולים המיועדים בעיקרם למערכת החינוך הערבית.

האוניברסיטאות ומכללת בית ברל נמצאות באחריות המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב – הגופים הממלכתיים המתווים את המדיניות ואת תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מכללת אורנים ומכללת דויד ילין נמצאות בפיקוח משרד החינוך.

מבנה מסלולי ההכשרה השונים
המסלולים להכשרה להוראת ערבית כשפה שנייה באוניברסיטאות מיועדים בעיקר לבוגרי תואר ראשון בשפה וספרות ערבית, ולכן אין מלמדים בתוך מסלול ההכשרה את השפה הערבית. מסלולים אלו מהווים תחום התמחות דיסציפלינרי במסגרת ההכשרה הגנרית לתעודת הוראה בבתי הספר לחינוך.

המסלול להכשרת אקדמאים במכללת בית ברל דומה במהותו למסלולים הקיימים באוניברסיטאות; רק בעלי תואר ראשון בשפה וספרות ערבית מתקבלים למסלול ההכשרה להוראת ערבית, משום שאין במכללה חוג שבו ניתן ללמוד שפה וספרות ערבית או להשלים במסגרתו קורסים חסרים. המסלול הוא חלק מתוכנית ההכשרה להוראה, ונוסף על התכנים הכלליים המשותפים לכל הלומדים בתוכנית, המסלול מעניק לסטודנטים הדרכה פדגוגית בהוראת הערבית.

התוכנית במכללת אורנים ייחודית ושונה מכלל התוכניות, שכן היא מתמחה בהוראת ערבית כשפה שנייה. הלימודים מבוססים על שילוב לימודי השפה הערבית ולימודי פדגוגיה הממוקדים בהוראת שפה שנייה.

במכללת דויד ילין ובמכון הערבי במכללת בית ברל אין תוכניות להכשרת מורים להוראת ערבית כשפה שנייה אלא תוכניות רב-גילאיות שמכשירות להוראת ערבית בבתי הספר הערביים. בחרנו לכלול שני מוסדות אלו בתהליך המיפוי משום שבאופן עקרוני, בוגרים המעוניינים בכך יכולים להשתלב בחינוך העברי. כאמור, שני מוסדות אלו סיפקו מקור מדגמי בלבד לצורך השוואה עם מסלולים המיועדים בעיקרם למערכת החינוך הערבית.

רקע

ערבית נלמדת בבתי הספר העבריים כשפה זרה שנייה, נוסף על האנגלית. לכאורה, זהו מקצוע חובה בשנות חטיבת הביניים, אך ניתן ללמוד צרפתית כשפה נוספת במקום ערבית. השוואה בין בעלי ידע בערבית ובאנגלית כשפה זרה מעלה כי כ-60% מכלל היהודים בני 20 ומעלה יודעים אנגלית, לעומת 8.6% מכלל היהודים שהגדירו עצמם כבעלי ידע בערבית. מתוכם, מי שדיווחו כי הם בעלי ידע בערבית ורכשו אותו בבית הספר  הם 1.6% בלבד מכלל האוכלוסייה היהודית בני 20 ומעלה. מחקר מ-2015 הראה כי רק ל-2.6% מהיהודים בישראל מיומנות קריאה ול-1.4% מיומנות כתיבה בסיסית. פחות מחצי אחוז היו בעלי מיומנות קריאה מתקדמת.

בשנת 2018 פרסמה עמותת סיכוי מחקר שחשף בעיות וחסמים במדיניות משרד החינוך בנוגע להוראת השפה הערבית בבתי הספר העבריים. המחקר כולל המלצות מדיניות. מפורטות, וחלק מרכזי מהן התקבל על ידי ועדת החינוך של הכנסת בדיון מיוחד לציון יום השפה הערבית ב-3 ביולי 2018 .הוועדה קראה למשרד החינוך להגביר את לימוד השפה הערבית במערכת החינוך: היא המליצה לקבוע רף מינימלי בערבית כתנאי לקבלת בגרות; להציב יעדים לגידול בהיקף לימוד השפה ולקיים מעקב שיטתי על כך; לפתח מדד אחיד להערכת רמת הידע והשליטה בשפה; לקבוע יעד להבטחת מספר מורים מתאים שיענה על
הצורך במערכת. המלצות אלו לא יושמו עד היום.

בספטמבר 2020 פרסמה עמותת סיכוי נייר עמדה המתמקד בשלושה חסמים מרכזיים לקידום הוראת הערבית, שלהבנתנו אפשר בהחלט לפעול להסרתם כבר עתה:

באופן טבעי, בכל הנושאים שהוזכרו כאן תהיה השפעה על המורים בשטח, אך במסמך זה התמקדנו בשני חסמים בעלי השלכה ישירה על הכשרות המורים לעתיד: מחסור במורים להוראת ערבית כשפה שנייה במערכת החינוך העברית והיעדר מדידה ומעקב סדורים אחר כמות הלומדים ואיכות הלמידה.

תמצית ממצאי המחקר

(לקריאת הממצאים המלאים של עמותת סיכוי, אנא ליחצו על הלינק לקריאת המחקר המלא)

המלצות

מסלולי הכשרת המורים להוראת ערבית יכולים להוות גשר שיחזק את החיים המשותפים בישראל למרות מעמד השפה הערבית היום, הנתפסת כשפה רחוקה ואף מאיימת עבור רבים מהיהודים בישראל. במרבית המסלולים שנסקרו, לומדים יחד ערבים ויהודים כבר עתה. נוכחות משולבת זו יכולה לזמן אינטראקציות והתנסויות חינוכיות חשובות, ובכך להפוך לנכס עבור המורים לעתיד, הן עבור הסטודנטים הערבים שיקבלו כלים להתמודד בכיתה ובבית ספר יהודי, והן עבור הסטודנטים היהודים שיקבלו כלים טובים יותר עבורם ועבור תלמידיהם, שפגשו מעט מאוד ערבים בחיי היומיום, אם בכלל.

בהצהרת הכוונות של משרד החינוך באשר להוראת הלשון הערבית בחינוך העברי, נכתב כי לידיעת השפה הערבית בישראל נודעת חשיבות רבה, ובשל כך נקבעה בשנת 1995 חובת לימוד ערבית כשפה זרה שנייה בכיתות ז'-ט'. תוכנית הלימודים להוראת השפה הערבית לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה קובעת כי אחת ממטרות הלימוד המרכזיות היא טיפוח מיומנויות תקשורתיות בשפה הערבית, ובכלל זה הבעה בעל פה ובכתב. מסלולי ההכשרה להוראת ערבית כשפה שנייה מתבססים על תוכנית הלימודים של משרד החינוך, לכן התכנים הנלמדים בהם מהווים, בד בבד, מראה וקטליזטור של המתרחש בחטיבות הביניים והתיכונים.

ההמלצות המופיעות בפרק זה מתבססות על ממצאי המיפוי ומופנות לגורמים המשפיעים על מסלולי ההכשרה להוראת ערבית כשפה שנייה: משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה והמוסדות המכשירים. לנוכח הפערים שעליהם מצביעה הסקירה, דרושה פעולה משותפת של כל הגורמים הללו על מנת להביא לשינוי משמעותי בתהליך ההכשרה של המורים לערבית, וכך לקדם ולשפר את הוראת הערבית בבתי הספר בחינוך העברי.

המלצות המופנות למשרד החינוך

טיפול במחסור במורים להוראת השפה הערבית כשפה שנייה

הצבת יעדים איכותניים למסלולי הכשרת המורים

בשנת 2006 נערך ביוזמת המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך מחקר הערכה לקראת גיבוש תוכנית לימודים חדשה לשפה הערבית בחינוך העברי. הגיעה העת
לגיבוש תוכנית עדכנית המכוונת לארבע מיומנויות התקשורת: דיבור, האזנה, כתיבה וקריאה, כולל התאמת הבחינות המעצבות לאורך שנות הלימודים ובבחינות הבגרות.

עידוד וחיזוק מוטיבציה בקרב מנהלי בתי הספר ותלמידיהם

המלצות המופנות לאוניברסיטאות ולמכללות בעלות מסלולים ותוכניות להוראת ערבית כשפה שנייה

טיפול במחסור במורים להוראת השפה הערבית כשפה שנייה

קידום שילוב סגל ערבי במסלולי הוראת ערבית

תכנים ומיומנויות

המלצות המופנות למועצה להשכלה גבוהה

כאמור, עיקר ההוראה במסלולי ההכשרה להוראת ערבית כשפה שנייה באוניברסיטאות ובמכללות ובחוגים לשפה וספרות ערבית באוניברסיטאות נעשה בעברית. מכיוון שאינם נדרשים לכך במסלולי ההכשרה, מסיימים פרחי ההוראה את לימודיהם כשהם חסרים מיומנויות תקשורת הולמות להוראת ערבית כשפה שנייה. לטובת שינוי מציאות זו אנו ממליצים:

לקריאת המחקר המלא, כולל והממצאים המלאים של עמותת סיכוי, אנא ליחצו על הלינק

Silence is Golden