מדידה והערכה בסיכוי-אופוק

המהלך לכונן שוויון וחברה משותפת לאזרחים היהודים והערבים בישראל מאתגר יותר מאי פעם בעבר. סיכוי מאמינה שהתקדמות לקראת מטרה זו אינה תלויה בנסים, אלא בהשקעה מכוונת בתהליכי מדידה והערכה שיטתיים ובפיתוח תרבות ארגונית המייחסת חשיבות ללמידה ארגונית. בשנים האחרונות נוכחנו שוב ושוב בערך העצום של השקעה כזאת, הן בתוך הארגון והן מחוצה לו.

בגלל התרבות הרווחת בארגוני המגזר השלישי בישראל (ובמדינות אחרות), והניסיון המוכר לעקוף את נושא ההערכה עקב מחסור במשאבים, ארגונים לשינוי חברתי טוענים פעם אחר פעם שהם עסוקים מדי ב"עבודה האמיתית", ולכן אין להם זמן להשקיע מאמצים במדידה והערכה, הנראים להם כמשימה מסובכת ויקרה.

אנחנו בסיכוי-אופוק – ארגון העוסק בעצמו בסנגור – מתמודדים עם אתגרים עצומים בניסיון להעריך את השפעתנו. תיאוריות השינוי העומדות בבסיס הפרויקטים שלנו לעולם אינן קבועות במסמרות; הן דורשות חוסן וגמישות גם יחד, בין השאר כיוון שקשה לצפות מראש מתי ייפתח חלון הזדמנויות לשינוי מדיניות. זו הסיבה לכך שלא פעם השינוי מתרחש זמן רב אחרי שהשקענו מאמצים בנושא מסוים, ובמקרים רבים קשה להוכיח קשר סיבתי מובהק בין התערבויות ופרויקטים ובין השינויים בשטח. למעשה, היות שהבעיות החברתיות הקשות מכול דורשות שיתוף פעולה בין־מגזרי, נראה כי קשה מאוד לייחס תוצאות ספציפיות לאסטרטגיה מסוימת או לשחקן יחיד.

עם זאת, כדי להצליח ליצור מדידה והערכה משמעותיות שיגבירו את האפקטיביות של פרויקטים בארגון ואת החוסן והקיימות של הארגון, אין צורך בבדיקות מעבדה. עמותת סיכוי נטלה על עצמה התחייבות ליצור כלים מעשיים המאפשרים להתבונן באופן שיטתי, פרטני ושיתופי בפעילות הארגונית, ולהצליח למדוד ולהעריך באמצעותם אפילו פעילויות סנגור שמטרתן שינוי מדיניות. התועלת שמניב השימוש בכלים אלה בתוך עמותת סיכוי-אופוק מנותבת לקבלת החלטות טובה יותר ברמה הניהולית וברמת הפרויקטים ולאפיקים אלה:

1. שיפור איכותי של הניהול, התפוקה והתוצאות של הפרויקטים, בדגש על שיפור היכולת לקדם תהליכי סנגור אפקטיביים.
2. הימנעות מבזבוז משאבים על ידי זיהוי מהיר של כשלים (“fast fails”) ואפשרויות ל"חישוב מסלול מחדש" (“course corrections”) באמצעות שיטות 3) פשוטות להערכה מעצבת (הערכה תהליכית המתרחשת בעת התהליך ומשפיעה על אופן הביצוע שלו) ולהערכה מסכמת (הערכה בסוף ההתערבות).
3. העמקת המחויבות של הצוות ושל שחקנים אחרים בארגון.
4. הרחבת היכולת להסביר את עבודתנו לבעלי עניין חיצוניים, כולל לשותפים ממגזרים שונים, תורמים, לתקשורת, לעמותות שותפות ולציבור הרחב.

ד"ר ג'ניפר כהן מכהנת מאז שנת 2011 כמנהלת למידה ארגונית והערכה של סיכוי-אופוק, ועובדת בשיתוף עם ההנהלה ועם העובדים כדי להעמיק את בחינת האסטרטגיה הארגונית ולייעל את ניצול הנתונים הכמותניים והאיכותניים בשטח. התובנות שצברנו כתוצאה מהפעילות המשתלמת (cost effective) של מדידה והערכה עזרו לנו לקבל החלטות מושכלות ולשפר באופן משמעותי ביצועים פנים- וחוץ-ארגוניים, באופן שמשלים את הניסיון ארוך-השנים שצברנו ואת הצלחותינו בשטח.

כדי להרחיב ולעודד את הדיון בערכם של "ארגונים לומדים" בקרב עמותות בישראל ובחו"ל, סיכוי שמחה לפתוח לציבור את ארגז הכלים שלה, להעמיד אותו לשימושם של ארגונים אחרים ולקבל עליו משוב. הכלים כוללים:

• תיאוריות של שינוי ומודלים לוגיים
• כלים לתהליכי תכנון ומעקב מתמשך ומסכם, באמצעות קריטריונים מוסכמים למדידת תפוקות, תוצאות ומדדי ביניים ברמת הפרט, צוות הפרויקט, המחלקה והארגון
• כלים להערכת תהליכי סנגור ושינוי מדיניות
• מתווים לסקרים וריאיונות וכלים לרפלקציה מובנית של בעלי עניין שונים – לשימוש בשלבים שונים של ניהול פרויקטים
• סדנאות מבוא להערכה ארגונית, במיוחד בארגוני סנגור

סיכוי-אופוק פתוחה להזדמנויות ללמוד על דרכים נוספות לשיפור הניהול וההשפעה בארגונים משותפים לשינוי חברתי. נשמח לענות על שאלות, ואנחנו מזמינים אתכם לשתף אותנו בניסיונכם, כדי להיחשף לידע ולחומרים שצברתם במסע הסבוך אך החשוב הזה.